אני כל כך שונאת את העבודה שלישון עם ג'ונתן לא מפחיד אותי עד מוות .
לישון עם גברים תמיד הפחיד אותי . בגלל זה נמנעתי מזה בהתחלה , אבל ישנתי עם ג'ונתן כבר כמה פעמים , אומנם נרדמתי בטעות אבל זה עדיין נחשב . וכל חלק בליבי מאמין במאה אחוז שאם ארגיש לא בנוח אפילו למאית שניה , הוא יקום באותו הרגע ויישן בצד השני של העולם אם אבקש . אני אוהבת את זה , זה מרגיע, אני רואה בעיניים שלו שבאמת אכפת לו ממני , אבל האמת שבימים האחרונים אני קצת מפחדת שאם אחותי הייתה פה , היא הייתה צוחקת לי בפנים . היא הייתה רואה בי אכזבה . היא כל כך פחדה לספר לי על ג'ונתן ועל מה שהיה או לא היה לה איתו , והידיעה שעכשיו , שהיא לא פה , אני כן . אני פה , מתכוננת לשינה עם הילד שהיה כל כך חושב לאחותי , עכשיו אני מבינה למה, ואני די בטוחה שזה מה שכל כך כואב.
דפיקה עדינה נשמעה על הדלת השירותים וקולו של ג'ונתן אמר שיש מברשת שיניים בשירותים או משהו כזה . ואז נזכרתי איפה אני וניתקתי את כל המחשבות על אחותי , רוב הזמן הן לא עוזרות בשום דבר . למרות שזה היה קולה שמנע ממני לעשות דברים משוגעים , הקול שלה עצר אותי משתייה מופרזת , סמים , התאבדות.
לאחר כמה דקות יצאתי מהשירותים בחדרו של ג'ונתן ונשכבתי המיטה לידו .
"את צריכה משהו ? אור? מים ?עוד שמיכה ?" שאל בדאגה .
"לא תודה . אני בסדר . " אמרתי בביישנות . אלוהים מה עשיתי .
אני לא . אני אפילו לא יודעת למה . אני ביקשתי את זה , אני רציתי את זה , אני עדיין רוצה . אבל זה קשה , אני לא אוהבת את זה שאני אוהבת אותו .
"את מתחרטת ? את רוצה שאעבור לסלון ? אני יכול לישון בספה . " אמר וראיתי בעיניו שהוא מתכוון לזה . ואז הרגשתי את לחיי בוערות וידעתי שאני כנראה בתהליך הפיכה לעגבנייה . שיט .
"אני באמת בסדר " קבעתי ופתאום מצאתי את רגליי מעניינות מאוד אז בהייתי בהם . עד שהרגשתי את ידו של ג'ון על פני , רומזת לי להסתכל עליי .
"אני יודע שאת כנראה מפחדת אז אני רוצה להבהיר שוב. לא יקרה שום דבר הלילה , לא תהיה נשיקה אם לא תרצי , לא יהיה חיבוק אם לא תרצי . אלוהים אדירים אני לא יהיה כאן אם לא תרצי . " אבל הדגיש את המשפט האחרון .
צחקתי , וזה היה כל כך אמיתי , וגם החיוך שהיה תקוע על פני לאחר מכן .
"אני אוהב את החיוך הזה " אמר וליטף את שפתי בידו , ואהבתי את זה . אני די בטוחה שאהבתי אותו .
"אני רוצה אותך פה ג'ונתן , אני רוצה חיבוקים , אני רוצה נשיקת לילה טוב , אני פשוט לא רוצה שום דבר מעבר . לא כרגע לפחות . " אמרתי בחיוך . והוא השיב חיוך יפה בחזרה .
"את תקבלי כל מה שתרצי , אני אוריד את הירח בשבילך , אבל אני גם אחזיר אותו לשמיים אם תחליטי שבסוף תרצי את השמש . "
הבנתי את זה , הוא יקשיב לי , לא משנה מה אחליט , לא משנה מתי .
"השמש חמה מאוד, אתה תיפצע קשות " אמרתי בצחקוק .
"כל כך פאקינג שווה את זה " ענה ובהה עמוק כל כך בעיני .
ואז נישקתי אותו , ואז נישקתי אותו שוב , ושוב , עד העייפות השתלטה עליי ונרדמתי בזרועותיו. וגם הקול של אחותי לא יגרום לי לקום הפעם .
עדיין היה חושך בחוץ כשדפיקות חזקות מדלת הכניסה העירו אותי , קמתי בזהירות והשתחררתי מזרועותיו של ג'ונתן ואז הלכתי לכיוון הדלת .
הדפיקות לא הפסיקו ואפילו לא היה לי כוח להסתכל בעיינית לפני שפתחתי את הדלת , טיפשי . כן אני יודעת .
אבל שום דבר לא הכין אותי לשוטרים מחוץ לביתי , ליבי התחיל לדפוק , אני יודעת למה הם שם . משהו קרה , אני לא ממש בטוחה שאני רוצה לדעת מה .
"מאדי צ'ייס ? " שאל אחד משלושת השוטרים במבט עצוב .
"כן . מה קרה ? לא . אל תגידו לי . טוב תגידו . לא אל . נו תגידו כבר ! " הדמעות ירדו מעיניי בכמויות וראשי הסתחרר בקיצוניות .
"אני מצטער , מצאנו את אבא שלך על הרצפה ברחוב , הדם שלו היה מפוצץ באלכוהול וסמים . הוא מת . אני מצטער . "
הוא מת . הוא מת . הוא מת . אבא שלי מת . אחותי מתה. הלב שלי מת .
הלב שלי . אלוהים הלב שלי . כל הגוף שלי קפא . ולא שמעתי כלום . לא ראיתי כלום .
דחפתי את השוטרים הצידה ורצתי כמו שלא רצתי אף פעם . לאן ? אין לי מושג .
YOU ARE READING
הנקודות המוארות בחיי
Romansa:מאדי ככל שחושבים על זה יותר לעומק , ככה מגיעים למסקנה הזאת . הוא הרג את אחותי . אם לא פיזית , אז נפשית . ובכל זאת ... זה קרה ... לעזאזל אני ... התאהבתי בו . :ג'ונתן בחיים לא שנאו אותי כמו שמאדי צ'ייס שונאת אותי . אבל זה הגיוני , כי אני שונא את...
