ביום שהלכת

היד האפלה-פרק בונוס!

היוש!

אז כן, לאנוכי היו היה יום הולדת, ואתם מרויחים פרק בונוס מהעתיד לבוא בהמשך הסיפור (עתיד רחוק אם יורשה לי לגלות😂)

תהנו😘

***

הם עמדו משני צידי השולחן. האחד בעל חזות יציבה ובוטחת, השני מתאמץ לשמור עלייה. שום רחש לא נשמע בחדר. נראה הייתה כי הדממה לא תישבר לעולם.

"אתה מטורף." סינן לבסוף הצעיר לעבר העמוד מולו. "אין שום סיכוי שאני אשים יד בדבר הזה..." הוא חתם את דבריו בלהט. "לעולם!"

"אני מבין," השיב האיש השני בחיוך. "הייתה לי הרגשה כזו." חיוכו התרחב בשעה שגיחך מעט. "למזלי התכוננתי לכך..."

"לא אכפת לי ממה שתעשה," השיב הצעיר באומץ. "אני לא אתן לך להמשיך בכך. אעשה כל מה שצריך כדי לעצור אותך!"

"הו, כמה חבל." נעץ בו האיש מבט אבהי ומאוכזב כאחד. "אז אתה בוחר לעמוד מולי?"

האיש הצעיר יצב את עמידתו, מתבוסס בשתיקה. האדם שעמד מולו חייך, כאילו זה כל מה שייחל לשמוע.

"נסה לשקול את ההשלכות לכך," המשיך הלה לעומתו בקול רך. "אחרי הכל," הוא המשיך ברוגע. "יהיה חבל אם הן תיפגענה..."

הגבר הצעיר נעץ מבט רושף בעומד מולו. הוא זקר את סנטרו בהתרסה, החזות הרגועה והמוכרת כמו נמחקה מעל פניו הזועמות.

"אתה לא תיגע בהן." הוא פלט בטון נמוך. "אני אולי צייתן, אבל אתה מודע לגבולות שלי."

"ואני גם מודע מה קורה למי שחוצה אותם." השיב האיש השני בשלוותו הנצחית. "אבל אני לא יכול שלא לתהות..." קולו הונמך בשעשוע. "מה יקרה כשתקלוט..."

האיש הצעיר נדרך על מקומו.

"...שהם נחצו..."

לשונו עברה על שפתיו היבשות.

"...הרבה לפני ששמת לב?"

עינייו של האיש הצעיר נפערו בתדהמה. "אתה..." הוא נהם בתגובה. "לא," מיהר להניע את ראשו בחוסר אמון. "אתה לא תעז!"

"החדרת עירוי חיצוני." השיב האיש בחיוך קטן. "טיפה אחת בודדת ליום. אומנם הכמות קטנה, אבל התוצאות מקסימליות."

האיש הצעיר לא היה מסוגל להשיב. שפתיו נקמצו בזעם עצור, כמבקשות לשלח גיצי אש לוהטים לכל עבר.

"אל דאגה," סקר אותו השני במבט בוטח. "עד כה לא נרשמו נזקים. לטווח הקצר כמובן..." את סוף המשפט הוא מלמל כמו לעצמו.

בשלב זה כבר לא הצליח הצעיר לכבוש את זעמו. קללה סוררת נפלטה מפיו, גורמת לחיוך רחב להפרש על פניו של האדם השני. הוא הישיר מבט עז לגבר הזועם שמולו, פוער את עינייו בהתגרות. "כן," הוא לחש בשביעות רצון. "אני התחלתי את התהליך... עוד הרבה לפני ששמת לב."

המילים הציתו סופית את בערה בקרבו של הגבר הצעיר. בתוך שניה אחת הוא זינק במהירות לעבר האדם שמולו, פניו שטופות באודם עז שלא הלם את חזותו הרגועה כבדרך כלל.

"אני לא חושב ידידי." פלט האיש מנגד והרים את ידו ביציבות אל מול הצעיר. הלה התקפל באחת, קורס תחתיו על הרצפה הקשה.

האיש התקדם לעברו, מבט בוטח על פניו. "אל דאגה." לחש לו בעודו גוהר מעליו. "אני לא אפטר ממך... בנתיים."

הגבר הצעיר חשק את שינייו במשטמה. גופו רעד מזעם בשעה שכרע בניגוד לרצונו לרגלי האיש. מפיו נשמעו מספר הברות קטועות, נהגות במאמץ עילאי.

"קו...ר..קו..ד..טי.." הוא לא הצליח לשחרר הגה נוסף. עיניו פלבלו בפתאומיות בעוד ראשו נטרק על הרצפה בקול חבטה מהדהד.

האיש רכן לעבר גופו המעולף של הגבר הצעיר, בוחן אותו בשביעות רצון. "אני מצטער." לחש בחיוך. "אבל אפילו אתה, חבר יקר, לא תמנע ממני להשלים את המטרה."

הוא הסתובב לעבר החלון הרחב שמאחוריו, מעיף בו מבט נוגה במקצת. הנוף הפראי שנשקף מבעד לזכוכית הוכתם בצללי השמש השוקעת, מכסה את האזור בצללי קטיפה רכים. רוח קלה בידרה את הוילון בשעה שפלט האיש חרישית:

"בכל מחיר."

***

יואו! וואי זה היה קטע כיף לכתיבה!

בין מי למי נראה לכם הדו שיח?

אם אהבתם את הפינוק שנתתי לכם, פנקו אותי באיזו הצבעה😏

עד לפעם הבאה

YZ😎