הדרך שלי אלייך

פרק 8

בכל הדרך חזרה הייתי שקט. מה שגיליתי אתמול עדין נראה לי הזוי. אני לא באיזה סרט פנטזיה. איך הגיוני שדברים שקראתי בסיפור מתרחשים לי במציאות. כן, אמנם הם לא אחד לאחד אבל הם יחסית מאוד דומים. כשהגענו הביתה רצתי לחדר שלי. פתחתי מהר מחברת ריקה והתחלתי לרשום את הסדר של האירועים. מסעדה, פגישה עם מכר/ה של יונגי, חרטות, תחרות של קוקי, חופשה, כמעט נשיקה ונשיקה בתוך משחק. כל אלו הם אירועים שגם קרו במציאות. הרגשתי שאני משתגע.

"ג'ימיני הכל טוב?" טאה הציץ מהפתח של הדלת. "טאה!" קראתי לו. אתה חייב לעזור לי. "בסדר גם ככה רציתי לדבר איתך על הנשיקה עם יונגי" הוא אמר והתיישב על המיטה שלי. "לא לא עזוב את זה רגע. אנחנו נחזור לזה" אמרתי במהירות "ג'ימין הכל טוב? אתה נראה מוזר" טאה הסתכל עלי במבט מודאג. "אני חושב שאני משתגע טאה. אתה חייב לעזור לי" עניתי. "זוכר את הסיפור שאמרתי לך שגרם לי לתהות לגבי הנשיקה עם יונגי?" שאלתי "כן בגלל זה באתי רציתי לדעת..." טאה התחיל להגיד "אז הסיפור ניבא את זה" קטעתי את דבריו. טאה הסתכל עלי במבט מבולבל. "על מה לעזאזל אתה מדבר" הוא שאל. "תקשיב טוב. משחק של משימות שבסוף יונגי וג'ימין מתנשקים" אמרתי "כן זה מה שקרה אם לדבר על זה ככה עוזר לך לעכל אז בסדר" הוא אמר. "אתה לא מקשיב לי. ככה קרתה הנשיקה בסיפור שסיפרתי לך עליה!" אמרתי בעצבים. "מה? אני לא מבין אותך ג'ימיני" טאה אמר. "אייייש. אוקי תקשיב טוב בלי להפריע לי" אמרתי. "לפני שיצאנו לאכול במסעדה לפני כמה זמן. מצאתי את הסיפור הזה שנקרא 'הדרך שלי אלייך' היו בו 2 פרקים אבל בכל זאת קראתי אותם. הפרקים עסקו בנו הולכים למסעדה ושם יונגי נפגש עם חבר מהעבר שלו ומחליט ללכת איתו במקום עם החבורה" אמרתי "אתה מתבלבל הוא נפגש עם אישה לא גבר" טאה אמר. "טאה בסיפור בסיפור זה היה גבר! במציאות זו הייתה אישה זה מה שאני אומר! אל תפריע!" צעקתי עליו.

"באותו יום שהלכנו למסעדה ויונגי נפגש עם אותה אישה. מצאתי את הסיפור החדש הזה שם היה כתוב בדיוק אותו הדבר. אחר כך בפרקים אחרי היה כתוב בדיוק כמו שקרה באכסנייה. שנשחק משחק ואז יונגי ואני נתנשק" אמרתי. "אתה רוצה להגיד לי שמשהו עוקב אחרינו ומפרסם את החיים שלנו בסיפור??" טאה אמר נראה מעט מבוהל. "לא!!" צעקתי מיואש "הפרקים של הסיפור מפורסמים לפני. לפני שהאירועים מתרחשים במציאות. הם מנבאים את העתיד. קראתי את הפרק על המלון בסיפור הרבה לפני שהלכנו לאכסנייה. זה הנשיקה בסיפור שקראתי ששיגעה אותי!" אמרתי מקווה שהפעם הוא יבין. "איך זה הגיוני בכלל?!" הוא קרא. "אני לא יודע! אבל זה מלחיץ" צעקתי. "תביא לי לקרוא" הוא פקד. טאה לקח את הפלאפון שלי והתחיל לקרוא את הסיפור. בנתיים אני חיכיתי בלחץ. "פאק!" הוא צעק כשקרא את הסיפור. הפרקים לא ארוכים כלכך אז לא לקח הרבה זמן עד שטאה סיים "אתה בטוח שזה נכתב לפני? זה מטורף זה ממש דומה" הוא שאל. "כן תסתכל על התאריכים והשעות שזה מפורסם בהם. למסעדה הלכנו ביום הזה בשעה 21 בערב. הפרק פורסם בצהריים. ומהמלון חזרנו עכשיו וזה פורסם לפני כמה ימים" הסברתי. "אולי זה צירוף מקרים מוזר כזה?" שאל טאה. 

"זה יותר מדי מדויק להיות צירוף מקרים לא?" שאלתי. הסיטואציה ממש הלחיצה אותי "מה עושים? שאלתי את טאה. "אין יותר מדי מה לעשות. פשוט נעקוב אחרי הסיפור ונראה מה נוכל לגלות ממנו ואולי נוכל לגלות מי כתב את זה. אני אנסה לבדוק בסדר? אל תפחד" טאה ניסה להרגיע אותי. "בוא נשאיר את זה בינינו בנתיים. אם תראה שפרק חדש עולה תגיד לי. אני אקרא את זה שוב ואסתכל על הפרטים הקטנים, אנסה לבדוק מה קורה פה. אין סיכוי שזה מנבא את העתיד. משהו פה מוזר" טאה אמר. "אולי אני פשוט אפסיק לקרוא אותו" אמרתי. "אבל אז איך נגלה מי עומד מאחוריו?" טאה שאל אותי. "אבל זה מפחיד אותי" אמרתי. בדיוק באותו הרגע קיבלתי התראה 'פרק חדש עלה בסיפור הדרך שלי אלייך'.