להיות איתך

פרק 3

בסופו של דבר בשקית היה אוכל. לא רעל, אלא המבורגר וחפיסה של ציפס שומני ותעשייתי. מספיק דומה.
לקח לה זמן להחליט האם לאכול או לא, אולם האפשרויות המצומצמות שלה לא הותירו לה ברירה. היא אכלה את ההמבורגר ולא הותירה ממנו פירור.
אפילו אחרי שהשביעה קים את הרעב, עדיין בטנה התכווצה בכאבים. היא התערבלה והתהפכה באי שקט שגרם לה לשבת על קוצים.
הלילה החל לרדת לאט, החושך הזדחל לו מבעד לחריצים שבין הקורות שכיסו את החלון והחדר החשיך. הוא שידר קדרות וקור שהרעידו את גופה בצמרמורות.
קודם לכן היא הציצה שוב החוצה והביטה בגב הרחב של הזר ההוא- עומד באמצע השממה ומביט אל האופק. לא היה לה שמץ של מושג מה הוא הולך לעשות איתה.
מבין כל הדברים המטורפים שיכלו לקרות לה, למה דווקא עם סטוץ מלפני שנתיים?
הוא זכר אותה, היא ידעה את זה.
עכשיו גם היא זכרה אותו. האדיוט שהציע לה כסף כאילו הייתה פרוצה זולה שיש לתגמל. אי אפשר היה לשכוח השפלה כזו, למרות שהיא הייתה רוצה.
קים ניגבה את ידיה המזיעות בשמלה. היא הרגישה מלוכלכת ומטונפת, היא הייתה זקוקה בדחיפות לאמבטית קצף ושפשוף יסודי של כל שכבות האבק שדבקו בעורה.
הדלת נפתחה במפתיע.
קים הרימה את ראשה במהירות, מבוהלת. ״קומי.״ הוא סימן לה בראשו לצאת מהחדר.
לא היה אור בחדר מלבד אור השמש, וזה גווע מזמן. לכן פתאום הפלורסנט שבחדר הכניסה סימא את ענייה. הוא החזיק את הדלת פתוחה והביט בה.
״אתה תהרוג אותי?״ שאלה קים בחשש וצפתה בלסתו מתקשחת.
״קומי, וצאי.״ ציווה עליה שוב. הפעם, היא עשתה כדבריו.
זו הייתה מעין בקתת נופש ישנה. עם חדר כניסה ובו כורסאות וטלוויזיה, מטבח וחדר- זה שהיא שהתה בו ביממה האחרונה.
ידו אחזה בזרועה. ״רואה את זה?״ הוא שלף מחגורת מכנסיו את האקדח וקירב אותו אל פניה אחוזות האימה כדי שתטיב לראות. ״האקדח הזה שימש אותי כדי להרוג אנשים בעבר, את ראית איך זה עובד. פשוט וקל- יריה אחת בלב, ועוד כמה כדי להטעות את השוטרים לחשוב שהיורה היה חסר נסיון ולא מיומן.״ קולו הקפיא את עצמותיה.
״זה מה שיקרה לך- אם תספרי למישהו על מה שקרה.״ אמר ואז תחב שוב את האקדח אל חגורת מכנסיו. אצבעותיו חפרו בבשרה עד כדי זוב דם.
קים ניסתה לשמור על קצב נשימות סדיר. היא הייתה מפוחדת מכדי לומר משהו לכן רק הנהנה בשקט.
הוא גרר אותה אחריו החוצה, צינת הלילה עוטפת אותה בקרירותה. עד כמה הם רחוקים מניו יורק?
המכונית שעמדה ליד הבקתה הייתה כחולה ומנקרת עניים. ללא ספק לא הפג׳ו הצנועה שלה. איפה המכונית שלה?
הוא פתח את הדלת עבורה וקים נדחקה פנימה במהירות.
״זו המכונית שלך?״ היא מצאה את עצמה שואלת כאשר הוא נכנס מהצד השני והתניע את הרכב בעזרת המפתח.
הוא לא טרח לענות. עניו הכחולות הביטו בה לרגע ואז הם התחילו לנסוע.
״מה השם שלך?״ בלעה קים גוש ענקי שעמד בגרונה.
״אם אגלה לך אצטרך להרוג אותך.״ המבט שלו התרכז בכביש הבין עירוני הנטוש. היא השתנקה באימה.
״זו הייתה בדיחה.״ הוא הטעים ופניו נאטמו. היא הניחה שאם הוא מתבדח מצבה שפר עליה.
הפנסים היו מקור האור היחידי מסביבם...מלבד הכוכבים שהחלו לצוץ. המכונית חתכה את האוויר במהירותה והמנוע התמודד עם תנאי הדרך בשקט. ״אתה לא הולך להרוג אותי?״ היא שאלה לאחר כמה רגעי שקט.
״את רוצה למות?!״ הוא התעצבן. קים השתתקה.
״לא.״ היא לחשה, ידה המיוזעות לפתו את שמלתה. ריאותיה התרחבו כאשר פלטה נשימה חדה. ״התחרטתי אחרי שברחתי משם באותו יום, אני יודעת שאתה זוכר.״ היא הביטה בו. ״רציתי להגיד לך שאתה חזיר שוביניט ומגעיל ולעולם לא הייתי שוכבת איתך אם הייתי מודעת למעשיי.״
״אני זוכר.״ הוא אישר ביובש מבלי לטרוח להחזיר לה מבט. ״מה שאת אומרת לא מזיז לי. היית דיי נלהבת אז, וזה היה לפני המון המון זמן.״ ואז הוא שלח לה מבט קצר וקר. ״קראו לי בשמות גרועים יותר קימבלי.״
מצחה התכווץ. ״איך אתה-״
״השארת את הרשיון שלך בתא הכפפות. די צפוי.״
״חיטטת לי בדברים?!״ היא הזדעזעה. הגישה שוות הנפש שלו ערערה את כל ישותה.
הוא פסיכופת חשבה לעצמה קים בזמן שהביטה בו. חולה נפש וסוציופט. בן אדם אכזרי ורע שרוצח אנשים ללא מצפון. אנשים כאלה צריכים להיות מאחורי סורגים.
אבל היא לא נרתעה שעה שנהם לעברה בעצבנות. ״אם תמשיכי להסתכל עליי אני אוציא לך את העניים.״
להפך, קים מיקדה את מבטה בצדודית פניו באינטנסיביות גדולה יותר. לפני שהיא שמה לב אורות המטרופולין ניו יורק הבהבו מלפניה.
הוא עצר בצד הדרך, ליד תחנת מוניות עזובה והעביר את הרכב למצב ניוטרל ואז הסיט אליה את עיני הקריסטל הכחולות שלו.
״תזכרי, אני יודע מי את ומאיפה את. תשאירי את הפה סגור אחרת אני אדאג שלא תוכלי לדבר יותר לעולם.״ הוא השתתק לרגע וחיכה שדבריו יחלחלו. ״עכשיו רדי.״
״לבן אדם שהרגת קרוב לוודאי הייתה משפחה,״ קים קמצה את שפתיה ואז הרימה אליו מבט מתעב. ״אני מאחלת לך לסבול מהמעשים שלך ולאבד אדם אהוב. אוליי אז תמות מייסורי מצפון.״ סיננה ויצאה מהמכונית.
רגליה היחפות, המלוכלכות, הוליכו אותה אל תחנת המוניות הקרובה בעוד הרוח פרעה את שערה הבלונדיני שעה שרצה.

*********

וובכן אני מניחה שהרבה יותר קל לי להעלות פרקים קצרים במרווחים קצרים מאשר פרקים ארוכים במיוחד...
וזה פרק לא ארוך ממש אז תסלחו לי כי ניסיתי 😭
אוהבת המון!!