זה היה היום הגרוע בחייה.
שהמנהל הגיע והרגיע את הדרמה, הוא לקח את ג'ייק למשרד שלו.
ובסוף הוא יצא עם הפסיכולוג שמלווה אותה לחדר שלו.
"אני לא מטורף!" אמר ג'ייק "היא כמעט הרגה אותי והיא הייתה אפופה בלהבות שחורות ו..."
העיניים שלו ננעצו בזואי "הנה! תגידי לו שאני לא מטורף תגידי לו ש..."
"מר מייסום" אמר הפסיכולוג "בוא איתי, ותהיה בשקט. נדבר על מה שקרה בחדר שלי".
והם הלכו.
ואז המנהל קרא לה.
ניהלנו שיחה ארוכה על זה שאסור לי לתקוף תלמידים אחרים בבית ספר ובלה בלה בלה.
ואז הוא אמר משהו מאוד מוזר.
"וגם נראה לי שכדאי שתלכי לרופא שיבדקו מה קרה לך" הוא אמר.
"למה אתה מתכוון?" שאלה זואי
"את לא שמת לב? תראי" אמר והביא לה מראה.
היא השתנקה.
מה זה אמור להיות?
הפנים שלה הפכו ליותר חיוורות, הרבה יותר חיוורות, השיער שלה הפך לשחור במקום חום והנמשים שלה נעלמו.
רק העיניים שלה נשארו אותו הדבר.
"מה קרה לי" שאלה אותו "אפשר לתקן את זה?"
המנהל הביט בה בעיניים מודאגות "אני לא יודע, כבר התקשרתי לאמא שלך היא אמורה לבוא בכל רגע. עדיף שתחכי לה בחוץ, ובגלל הנסיבות אנחנו נרשה לך להישאר בבית הספר, אבל בבקשה. אל תתקפי שוב תלמיד, בסדר?"
היא מילמלה הבטחה שהיא השתדל ויצאה בריצה מהחדר.
אמא שלה כבר הייתה שם.
למקרה שתהיתם.
היא ואמא שלה נראות מאוד שונות.
יש לה שיער חום בהיר, עיניים כחולות ועור שזוף מאוד.
"אוי" אמא שלה מלמלה "זה לא טוב"
"מה קרה" שאלה "את יודעת מה קורה כאן?"
אמא שלה הביטה בה ברחמים ומילמלה כמעט לעצמה "קיויתי שיהיה לה עוד זמן קיויתי..."
"אמא, מה קורה?"
"מתי שתהיי מוכנה אני יספר לך" אמרה וכאן נגמרה השיחה שלהן.
את השבוע היא העבירה בעיקר במרפאות שאמרו לה שזה כנראה מהלם, אבל לא נראה שזה משכנע את אמא שלה.
עם הזמן היא התחילה להתאמן עם הכוחות שלה.
והיא רצתה לדעת מה היו הקולות המוזרים ששמעה מתי שהכוחות האחרים שלה התגלו.
זכרתי את החומה אז ניסתי להרוס אותה ומייד התחיל כאב הראש הנורא שוב.
אז היא דימיינה עוד פעם חומה והכאב נפסק.
אבל היא הבינה מה היו הקולות האלה.
אלה היו מחשבות.
אז היא ניסתה לקרוא מחשבות של מישהו אחד והיא הצליחה.
היא קראתה את המחשבות של אבא שלה.
כעבור חודש היא התרגלה לזה וגילתה עוד כח חדש.
היא יכולה להפוך כל דבר שהיא רוצה לצל וזה כולל את עצמה, זה היה מגניב
ואז היא נפגשה פעם ראשונה עם הנסתרים.
היא חזרה מבית הספר באוטבוס ובדרך לתחנה היא ראתה דמות עם גלימה שחורה שמסתכל עליה.
אוקיי היא חשבה זה קריפי.
אבל התקרבה בכל זאת אל הדמות.
והדמות התחילה לרוץ אז היא רצה אחריה.
במבט לאחור, זה היה מטומטם ללכת אחרי מישהו שאתה לא מכיר אבל היא לא חשבה על זה.
בסוף הם הגיעו לסמטה שלא היו בה אנשים.
"טוב לראות אותך שוב" אמרה הדמות.
זואי קימטה את מצחה "פגשתי אותך?"
הוא צחק "את לא זוכרת את אבל כן, ועכשיו את תזכרי, ואם לא תצטרפי אלינו גורלם של האנשים הקרובים אלייך יהיה מר משלך" ואז הוא הרים מקל שנראה שעשוי מבדולח ונעלם.
ורגע לפני שהוא נעלם, היא הספיקה לראות משהו על השרוול של הגלימה שלו.
עין לבנה.
ואז היא התמוטטה ונכנסה לסיוט.
YOU ARE READING
פרסי ג'קסון/שומרת הערים האבודות/ סרטונים מיוטיוב של אנימטור אנונימי
Fantasyמה יקרה כאשר אלפית והאדס יולידו ילדה שהנסתרים, מפלצות ועוד ארגון מסתורי רודפים אחריה והיא מצטרפת לכל ההרפתקאות שעל ארגו 2 והדברים מספר 7 עד 8.5 של שה"ה עכשיו מגלים!
