פרסי ג'קסון/שומרת הערים האבודות/ סרטונים מיוטיוב של אנימטור אנונימי

פרק 5

עבר כבר שבוע מאז שאימה אמרה שהן עוזבות.
היא הצליחה לארגן את כל הדברים והן היו אמורות לעבור לערים האבודות עוד שבוע.
אחרי שזואי נרגעה קצת מהשיחה אימה הביאה לה שני דברים.
משהו שנראה כמו עיגול עשוי כסף בגודל אגרוף ומלבן עשוי כסף שהיה קטן יותר מכף ידה.
אימה הסבירה לה שהכדור הוא כדוריגול, שמאפשר לך לראות את מי שאתה רוצה וכל מה שאתה צריך לעשות זה לומר את השם שלו.
המלבן הוא מקשר, שעובד כמו שיחת וידיאו.
אחרי שבוע שנשארו רק יומיים למעבר שלהם לערים האבודות, החליטה אמא של זואי לקחת אותה ליריד ספרים.
וזה הרס הכל.

                         * * *

הן הלכו דרך המון דוכנים ודיברו תוך כדאי.
"זה נחמד, נכון?" שאלה אימה של זואי
היא ניסתה לעשות לה יום כיף כי זה היה אחד הימים האחרונים שלה בערים של בני האדם.
זואי ואימה סירבו לקרוא לערים של בני האדם הערים האסורות.
זה לא היה נשמע להן נכון.
"כן" ענתה לה זואי בחיוך מאולץ
ואז היא ראתה את הדמויות.
היא קפאה.
"זואי? מה קרה?" שאלה אימה
"אני ראיתי אותם" אמרה זואי והתחילה לרוץ לכיוון הדמויות (מתי היא תלמד לא לרוץ אחרי אנשים זרים?)
ואימה רצה אחריה.
הן הגיעו למקום כלשהו מחוץ ליריד הספרים שלא היה בו הרבה אנשים.
הדמויות נעצרו.
אחת מהן אמרה "אוי, זואי. הנה אנחנו שוב נפגשים, שמחה לראות אותי?"
זואי קפאה.
זה היה אותו קול מהסמטה, ועכשיו היא נזכרה.
היא הייתה שקועה כל כך בזיכרונות שהיא שכחה מה הוא אמר.
שאם היא לא תשתף פעולה, גורלה של הקרובים אליה יהיה מר יותר משלה.
"נראה שלא" הוא אמר
"איך אני יכולה לשמוח מתי שאני רואה מישהו שכנראה עינה אותי בגיל 6 ואז מחק לי את הזיכרון?" ענתה זואי בקרירות
"תזהרי במה שאת אומרת" אמר בקול מאיים "את לא יודעת מה אנחנו יכולים לעשות. תצטרפי אלינו ומשפחתך לא תסבול"
אימה צעדה צעד קדימה ואמרה "היא צעירה מדי. תעזבו אותה"
הוא נחר בבוז "בתור התחלה..." הוא אמר וזרק על אימה כוכב הטלה.
הוא פגע לה בזרוע והיא קרסה.
"אמא!" צריה זואי ובאה לראות מה קורה, ואז הם זרקו עליה כוכב הטלה בראש, אבל היא הוציאה אותו.
הכאב היה חסר משמעות בעיניה.
אימה איבדה דם בכמות מדאיגה.
היא ראתה את הדמויות מכוונות עוד כוכבי הטלה לראשה.
ואז זעמה של זואי התפרץ.
התחילה לאפוף אותה אש שחורה, כמו ביום שהיא גילתה את הכוחות שלה אבל עכשיו זה היה זועם יותר, מסוכן יותר, חזק יותר.
האש התחזקה והפכה לטורנדו.
הם ניסו לברוח אבל לא הצליחו.
רק הדמות שדיברה הצליחה לברוח דרך קרן אור.
זה הכעיס אותה עוד יותר.
היא שמעה קול שנשמע כמו מישהו שדורך על מקל.
ואז היא שמעה צרחה.
זאת הייתה אמא שלה.
היא הפסיקה את הטורנדו וחיפשה את אימה, והיא מצאה אותה שוכבת על הרצפה.
זואי מיהרה לבדוק אם היא חיה ו...
"אני מצטערת" היא התייפחה על הגופה של אמא שלה "אני מצטערת".
היא לא ידעה כמה זמן עבר.
אבל בסופו של דבר היא קמה וברחה.
היא הלכה וקראה למישהו שיעזור לה.
בסופו של דבר מצאו אותה כמה אנשים והיא הביאה אותם למקום שאימה מתה.
שהם שאלו אותה מה קרה היא אמרה שהיא ואימה יצאו להתאוורר ומצאו אותם מחבלים והם הרגו את אימה.
והם האמינו לה.
כי זאת ישראל.
תמיד יש כאן פיגועים.
אביה הגיע למקום במהרה.
הימים הבאים היו הכי גרועים.
אחרי שבוע הם עברו לניו יורק כי אבא שלה חשב שלהתרחק קצת יעזור לה.
אחרי שבוע בניו יורק היא כבר לא הצליחה לעמוד בזה.
היא שינתה את הזיכרונות של אבא שלה ככה שהוא יחשוב שהיא הולכת ללמוד בבית ספר פרטי, והיא ברחה לרחוב.
היא לא יכלה להיות יותר בבית.
הקירות סגרו עליה.
אז היא פשוט ברחה.
ואז היא גילתה עוד ארגון נוראי
וזה היה טעות להסתבך איתם.