פרק 15

46 6 6
                                    

תעוררי"
זואי לא רצתה לקום, היא רצתה להמשיך לעצום עיניים, היא לא רצתה לחזור למציאות.
אבל הקול גרר אותה בכוח בחזרה למציאות.
ובחזרה לכאב.
היא פתחה עיניים וראתה את ג'יין רוכנת מעליה.
היא נאנחה בהקלה, "יש לך מזל" היא אמרה "את כמעט מתת"
הבטן של זואי התהפכה "מה זה אומר..." היא ניסתה לקום ונפלה בחזרה לרצפה בגלל כאב חד בזרועה וברגלה, ובעוד מאה מקומות שונים
"מה קרה?" זואי שאלה ואז היא הסתכלה על ידה ונמלאה בחילה פעם שנייה.
קצת מעל המרפק הייתה תחבושת מבד שהייתה ספוגה בדם.
היא הרימה את ידה לצד המצח שלה והרגישה נוזל חמים וסמיך.
אצבעותיה רעדו, היא הרגישה כאילו היא הולכת להקיא.
ג'יין הסתכלה עלייה בשילוב של רחמים ופחד "אחרי שעה בערך שהיית חסרת הכרה התחלת לצרוח כאילו מישהו מענה אותך והיית מוקפת במין סערה של צללים ואת צרחת משהו כמו עשר דקות ואז השתתקת ואז פשוט מילמלת כמה דברים"
"אוקיי..." אמרה זואי "אני רק ירפא את עצמי שנייה ואז ינוח"
היא זימנה צללים שיכסו את כל גופה כמו שמיכה.
היא הרגישה כאילו היא במקפיא אבל אחרי כמה דקות היא הצליחה לרפא את עצמה.
זואי התיישבה ובחנה את ג'יין.
העיניים שלה היו נפוחות ואדומות וסימני דמעות היו חרוצים בלחייה כאילו היא בכתה.
"את בסדר?" שאלה זואי בהיסוס
"התכוונתי לשאול אותך את אותה השאלה, דרל אגב, מתי שהיית חסרת הכרה עוד משהו קרה. יהיה קשה לנסח את זה במילים אבל- "
"פשוט תראי לי" אמרה זואי
ג'יין הסתכלה עלייה במבט מבולבל.
"איך אני יראה לך?" היא שאלה
"תשאירי את זה לי" אמרה זואי.
היא עצמה עיניים ונכנסה למוחה של ג'יין

                        * * *

היא ראתה הכל מנקודת המבט של ג'יין.
בראשה של ג'יין היו שלוש מילים שחזרו על עצמם.
לא עוד הפעם, לא עוד הפעם, לא עוד הפעם...
ואז זואי התחילה לצרוח.
כמו שג'יין אמרה היא הייתה מוקפת סערה של צללים שחורים אבל בזמן שזה קרה החא שצה לב לזה שהיא נראת כאילו מישהו בלתי נראה פוצע אותה.
הצד של המצח שלה התחיל לדמם, ואז התחילן הפציעות היותר רציניות.
הופיע על השרוול שלה דם וג'יין ניסתה למצוא משהו שיעצור את הדימום.
גם הרגל שלה התחילה לדמם וזואי נמלאה בחילה.
אלה היו הפציעות שלה מהמקום הנוראי הזה
ואז עברה לה בראש המחשבה הכי לא קשורה לסיטואציה
אני צריכה למצוא למקום הזה שם
בכל מקרה, ג'יין מצאה כמה תחבושות וחבשה את היד והרגל של זואי.
ואז האצבע של זואי נשברה בקול פיצוח מחליא.
אם היה אפשר להקיא בטלפתיה, סביר להניח שזנ מה שהיא הייתה עושה.
זאת הייתה פציעה מכיתה ג'.
והתחילו להופיע עוד ועוד.
והמחשבות של ג'יין היו אחד מהחלקים הגרועים ביותר.
לא, לא, לא, לא, לא, לא...
ג'יין התחילה לבכות, ואז הזיכרון דילג קדימה לחלק שבו זואי מתעוררת וזואי יצאה מראשה של  ג'יין.

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Jan 11 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

פרסי ג'קסון/שומרת הערים האבודות/ סרטונים מיוטיוב של אנימטור אנונימיWhere stories live. Discover now