פרסי ג'קסון/שומרת הערים האבודות/ סרטונים מיוטיוב של אנימטור אנונימי

פרק 9

אלו היו הסיוטים הרגילים אבל זה לא הפך אותם למפחידים פחות.
אלו היו הטראומות שלה.
הזיכרונות הנוראיים שלה מגיל שש, המוות של אימה וגם איידן...
זה היה שידור חוזר בו איידן דופק על החלון בוכה ואומר "אני מצטער"
בסופו של דבר היא התעוררה.
היא מצאה את עצמה באותו החדר שהיא התעוררה בו אחרי שהרובוט המוזר ירה לה ברגל וביד.
והיה שם אותו חייל אבל הפעם הוא... טיפל בה.
הוא חייך קצת שראה שהיא התעוררה.
"טוב לראות שהתעוררת. כמעט מתת" הוא אמר
"מה זה אומר כמעט מתתי?!" שאלה זואי בצעקה
הוא נאנח "המנהלת קצת הגזימה עם העונש. אז את נכנסת לקומה, כולם חשבו שאת תמותי אבל שרדת. דרך אגב יש לך אורח, הוא מחכה לך בחוץ. להכניס אותו?"
לקח לזואי כמה שניות להתעשת ובסוף היא אמרה "בסדר"
החייל הנהן ויצא מהדלת.
כעבור חצי דקה איידן נכנס
זואי קימטה את מצחה "מה אתה עושה כאן?"
הוא נראה על סף בכי עיניו היו אדומות ונפוחות והוא נראה כאילו הוא לא ישן שבוע.
"פשוט... רציתי להגיד שאני מצטער. מה שהם עשו לך-..." קולו נשבר וזואי שאלה "אתה ראית את זה שהענישו אותי, נכון? זה היה העונש שלך. לראות מישהו אחר סובל בגלל... בגלל שהוא הגן עליך"
איידן הנהן
היא חשה אשמה.
היא ניסתה למנוע מאיידן לקבל עונש. אבל בסופו של דבר הם הענישו את שניהם.
"וגם... אני מצטער על מה שעשיתי מקודם. הייתי מטומטם" הוא אמר
"זה בסדר" היא אמרה "אבל אתה עדיין חייב לי על זה שהצלתי אותך"
"אז... חברים?" הוא שאל בקול מהוסס
"חברים" אישרה זואי
הוא התחיל לחייך "אז נראה אותך מחר אני מניח" הוא אמר
היא חייכה "כן"
"טוב אני צריך ללכת, ביי" הוא אמר ויצא מהדלת
כמה דקות אחרי שהוא יצא החייל נכנס שוב פעם.
הוא חייך אליה "נראה שהייתה לכם שיחה נחמדה" הוא אמר
ומשום מה זה מילא אותה כעס "למה לך זה אכפת?" היא אמרה "בגלל המנהלת שלך אני במצב הזה"
הוא נאנח ונקש באצבעותיו ופתאום היו לו תחבושות "אני יודע מה את עוברת. גם אני עברתי את זה. אני מבין שאת כועסת, ולכן אני רוצה לעזור לך"
היא הייתה בהלם. כל הזמן הזה הוא היה כמוהם? הוא עבר את אותם דברים אבל הוא הצטרף אליהם.
היא התחילה לכעוס ואז היא נזכרה במשהו שאמרו לה.
שמתי שמגיעים לגיל 17 הם מציעים לך בחירה.
להצטרף אליהם או למות
"למה אתה מתכוון?" היא שאלה
הוא הנמיך את קולו ללחישה "לעזור לך לברוח" ואז המנהלת נכנסה.
היא חייכה חיוך מלא שביעות רצון אל זואי "זה ילמד אותך לא לשקר. את תישארי כאן הלילה אבל מחר את חוזרת לשגרה" היא אמרה
זואי נאנחה "בסדר" היא אמרה.
המנהלת והחייל השאירו אותה לבד בחדר
היא הסתובבה והלכה לישון.
ולשם שינוי, היא לא חלמה דבר.