בת האויב

פרק 7

סבסטיאן

״אתה לא הולך לספר לי למה אתה שונא אותו כל כך?״ קיארה ליכסנה את רגליה.

״אני לא צריך סיבה מיוחדת בשביל זה. כל בן אדם עם היגיון בריא אמור להרגיש ככה כלפיו.״

״ובכל זאת?״

הנחתי את העט על היומן הפתוח שלי, ״אם תעשי מה שאני אגיד לך, את תגלי. בינתיים, אנחנו צריכים להוכיח לפרנקו שהצלחת להערים עליי.״

היא נשענה קדימה אל ברכיה, ״אתה מוזמן אלינו לארוחת ערב, איך זה בתור התחלה?״

קימרתי גבה ספקנית, ״וואו, אז הוא ממש בלחץ. זה הולך להיות כיף משחשבתי.״

״תוריד את החיוך, סבסטיאן.״ היא ירתה לעברי, ״אני לא עוזרת לך בשביל משחקי השרירים שלך מולו.״

סובבתי את הכיסא הצידה וקמתי, הצעדים שלי גרמו לה להזדקף במקומה ולנוע עם ישבנה על המושב.

״את עדיין לא עזרת לי בשום דבר כדי שתרשי לעצמך לדבר ככה, הנסיכה ג׳ונס.״ התיישבתי בקצה השולחן, המפשעה שלי כמעט צחצחה את השפיץ של העקב שלה.

״תפסיק לקרוא לי ככה.״ היא חיככה את שפתיה זו בזו, ״חיטטתי במשרד שלו, חיפשתי משהו שיכול להיות יעיל. אבל לא מצאתי שום דבר. כלום.״

הידקתי את אחיזתי בדפנות השולחן ורכנתי אליה. ״זה בגלל שלא ידעת איפה לחפש.״

היא גלגלה את עיניה בגיחוך, ״ואיך אתה תדע?״ 

״אני לא צריך לחפש, אני אתן לו להראות לי בעצמו.״

היא נעמדה על עקביה ושילבה את ידיה, ״אתה מוכן להסביר את עצמך במקום להשוויץ?״

צחקתי לבחירת המילים שלה, אבל רק לשנייה. ״אני מניח שיש לכם גלאי עשן בבית, לא?״

היא גררה את עיניה למטה ואז שוב אליי, ״כן, מה זה קשור?״

״כבר חשבתי לוותר על הרעיון הזה אחרי שהבנתי שעליתם עליי, אבל עכשיו כשאת בצד שלי והוא מאמין לך - זה יכול רק להשתפר מכאן.״

היא הצרה את עיניה, ״תודה על התזכורת שאני כלי במשחק שלך.״

״אל תיכנסי לי בדברים.״

היא נהמה אבל לא אמרה דבר. ממשיכה למצוץ את שפתה התחתונה פנימה. שפתיה נועדו לענות גברים. הייתי בטוח בזה.

״בכל אופן, המשרד בבית שלכם זה המקום היחיד בו הוא יסתיר את מה שאסור למצוא עליו. במשרדי העירייה זאת אפילו לא אופציה, אז חבל לבזבז את הזמן. כששמעתי שהוא לא מוכן לעבור למעון הרשמי של ראש העיר, זה חיזק לי את העובדה שהחומר הפלילי נמצא איתו - בבית שלו.״

היא נאנחה שוב והנידה בראשה, ״כבר אמרתי לך, אין שם כלום.״

״סבלנות, הנסיכה ג׳ונס. זאת מעלה.״