בת האויב

פרק 1

קיארה

גררתי את המזוודה שלי מאחוריי, והתקדמתי לעבר הנהג שהרים את השלט עם השם שלי, לבוש בחליפת טוקסידו שחורה ומשקפי שמש מרובעים.

״גברת ג׳ונס?״ הוא שאל אותי.

הנהנתי לעברו.

״ברוכה השבה הביתה.״ הוא העלה חיוך על פניו ופתח עבורי את הדלת.

אחרי שש שנים במסצ'וסטס, חזרתי לניו יורק. הרגע שלו פיללתי סוף סוף הגיע - סיימתי את התואר שלי בהרווארד. השנים הכי קשות ומאתגרות שהיו לי בכל עשרים וחמש שנות חיי. היום שבו חשבתי שכל ההשקעה והסבל יהיו שווים את זה, ריסק את הציפיות שלי. הרגשתי חלולה וריקה בדיוק כמו ביום שהתחלתי את לימודיי.למה שארצה בכלל להיות כימאית? אני לא אוהבת את זה, וזה אף פעם לא דיבר אליי. אבל לא הייתה לי ברירה. אבא ביקש, ואני עשיתי כרצונו.

״במי את חושבת שהציבור יבחר לנשיא ארצות הברית, במישהו שהבת שלו מהנדסת כימית בכירה או תופרת בדים זוטרה?״

ככה אבא דאג להגיד לי בכל פעם שהוא שמע על החלום שלי להיות מעצבת אופנה. ׳תופרת בדים׳ הוא קורא לזה. עדיין לא סיים את הקדנציה הראשונה שלו בתור ראש עיריית ניו יורק והוא כבר חולם להיות הנשיא. אף פעם לא הבנתי איך בן אדם כמוהו, שיעשה הכל עבור החלומות שלו, ייתן לבת שלו לוותר עליהם בכזאת קלות.
כמעט וכל שנה חשבתי על פרישה מהתואר, אבל המחשבה על האפשרות, שאולי, אבא יחבק אותי ועיניו יהיו נוצצות מגאווה עבורי גרמה לי להישאר עד הסוף. אחזתי בתקווה הזאת כמו קצה של צוק, נתליתי בחיבה האפשרית שלו כלפיי במידה ושוב אעשה כל מה שהוא אומר.

ספוילר, זה לא קרה. יותר מזה, הוא אפילו לא הגיע לטקס סיום הלימודים שלי.

״גברת ג׳ונס, ברשותך, אני צריך לעשות את הדרך הארוכה יותר.״

הקול של מרטין הנהג קטע את קו המחשבה שלי.

״מה זאת אומרת?״ סובבתי את ראשי אליו בתמיהה.

״יש המון עיתונאים וצלמי פפראצי בדרך לאחוזה שלכם, אני לא רוצה שתיבהלי.״

״מה? למה שהם יהיו בדרך לשם?״ כיווצתי את גבותיי.

הוא פלט גיחוך, ממצמץ לעברי כאילו שהשאלה עצמה מגוחכת. ״את הבת של פרנקו ג׳ונס, זה לא מספיק?״

״לא חשבתי שאני אמורה לעניין את התקשורת עד כדי כך,״ החזרתי את מבטי אל החלון, משקיפה אל שאר המכוניות והמוניות שהיו תקועות לידנו בפקק.

״לא היית כאן הרבה זמן,״ הוא גיחך שוב, ״כולם רוצים לדעת מי זאת הבת היפה של ראש העיר, יש לך הרבה מחזרים עכשיו.״

המשפט האחרון גרם לי להסתכל עליו שוב, ״כמו מי?״

״רפאל בראון למשל, הבן של מושל קליפורניה. מר ג׳ונס לא הסכים לשמוע על שום הצעה עד שאת לא מסיימת את הלימודים שלך.״