בת האויב

פרק 28

קיארה

״מה אתה חושב שזה?״ שאלתי, וסגרתי את המעיל שלי. לסטרד נשען על הקיר לצדי, מעביר בין אצבעותיו את הדפים שהוצאתי מהכספת.

״ההוכחה הראשונה לנפילה של פרנקו ג׳ונס.״ עיניו נגררו אליי, חיוכו מתרחב לאוזניו. ״יש כאן ראייה לסכומי עתק שמופקדים לחשבון על שמו בכמה בנקים בשוויץ. הכסף הזה מולבן. הוא לא מכריז עליו כאן באמריקה ובטח שלא משלם עליו מיסים.״

״למה הוא עושה את זה?״

לסטרד שקשק בראשו. ״זו לא השאלה הנכונה לשאול, גברת ג׳ונס. השאלה היא מי מעביר לו את זה?״

השאלה שלו הזכירה לי את הממצא השני שהוצאתי מהכספת עבור הפגישה הזאת. שלפתי מכיס המעיל שלי את הטלפון המיושן והמאובק.

״תסתכל,״ הנחתי את המכשיר בידו, ״יש כאן מספר לא מזוהה שמתקשר כל חודשיים בדיוק ובאותה שעה. אולי זאת התשובה שלך.״

נפגשנו בצהרי היום בברוקלין, בסמטה מבודדת ושקטה.

לסטרד הריץ את עיניו, מקיש את אצבעותיו במקשי המכשיר, בודק אותו בשקיקה. ״המכשיר הזה עובד רק לשיחות נכנסות, פרנקו לא יכול להתקשר.״

״זאת אומרת שעם מי שהוא עובד, מי שזה לא יהיה, בשביל לדבר איתו הוא משתמש בדרך אחרת.״

לסטרד הנהן בחיוך. ״בדיוק, ג׳ונס.״

גירדתי את מצחי בעייפות, כאב הראש שלי הציק לי בין עיניי ולחץ בגב הגולגולת שלי.

״אז מה אתה רוצה לעשות עכשיו?״ שאלתי.

״תשאירי את הטלפון הזה אצלך, עד שתיכנס שיחה חדשה.״

״השתגעת?״ הרמתי את קולי, והוא מיהר להניח את כף ידו על פי.

״את רוצה שכל ברוקלין תדע שאת עובדת איתי?״ הלסת שלו זזה מהר כשהוא לעס את המסטיק שלו בצלילים מציקים, והורדתי את ידו ממני במהירות.

״אם אבא שלי יגלה שזה אצלי, הוא יהרוג אותי. או מי שעובד איתו.״

״הוא לא.״ לסטרד השיב במהירות, עצבנות חמקה בקולו. ״לפי השיחה האחרונה, הולכים להתקשר אליו רק בעוד חודשיים מהיום. פרנקו לא יחפש אותו.״

״אז למה אצלי?״ שילבתי את ידיי. ״למה שלא תשמור אותו?״

״אם יגלו מה אני מנסה לעשות נגד פרנקו ישעו אותי. הוא מחזיק את כולם בביצים, גם את המפקדים שלי.״

גלגלתי את עיניי הצידה, נושכת את שפתי התחתונה ממחשבות.

״קחי את זה, קיארה.״ ידו הגישה אליי את הטלפון אבל עדיין לא לקחתי אותו. ״תחכי לשיחה הראשונה ותעני. תנסי לגלות מי זה, אני יודע שאת מסוגלת.״

רגלי קיפצה כשההתלבטות הכתה חזק יותר במוח שלי ולחצה על הכאב ראש. השלכתי את ידיי לירכיי, גוררת את עיניי הצידה ממנו.