Chapter seven

733 47 13
                                    


*נקודת מבט של אמבר*

קמתי בבוקר ונכנסתי להתקלח, עשיתי מקלחת קצרה וחזרתי לחדר כדי להתלבש.
שמתי חולצה שחורה ארוכה וחצאית אפורה עם מגפיים וגרביון שחור ובישמתי את עצמי בבושם הרגיל שלי והלכתי לסלון.

אכלתי את ארוחת הבוקר והתקשרתי לקלייר. שאלתי אותה אם היא כבר יצאה והיא ענתה שלא. *אז בא לך לעבור אצלי ונלך ביחד?* הצעתי. *כן, בטח אבל תהיי מוכנה* היא הזהירה והסכמתי ולאחר מכן ניתקתי.

אחרי כמה דקות יצאתי מהבית וקלייר בדיוק הגיעה. *היי* חיבקתי אותה והתחלנו ללכת.
*א..איך היה עם לואי* היא שאלה וצחקתי, היא נראית כמו עגבנייה. *הוא שאל עלייך* שיקרתי והיא פערה עיניים.

*באמת??* היא הייתה מופתעת. *לא, אבל תראי איך הגבת* צחקתי עליה והיא נתנה לי מכה. *היה בסדר* אמרתי לבסוף.
*את עוזרת גם לי, אל תשכחי* היא אמרה והנהנתי. *לא שוכחת* אמרתי וצחקתי.

הגענו לכיתה וחיכינו למורה שיבוא. *איזה שיעור יש?* שאלתי את קלייר. *מתמטיקה* היא גילגלה עיניים. *את חייבת להקשיב אם את רוצה תעודת בגרות טובה* הזהרתי. *בסדר אמא* היא ענתה וצחקנו.

המורה נכנס והתחיל בשיעור. הוא עשה לנו חזרה על חומר שעבר והתחיל ללמד אותנו חומר נוסף. קלייר נרדמה כבר מזמן ואני התייאשתי מלנסות להעיר אותה.
הצילצןל נשמע והיא סוףסוף התעוררה.

*בוקר טוב ליפיפייה הנרדמת* אמרתי. *השלמתי שעות שינה בזמן מצוין* היא אמרה וצחקנו. *טוב בואי לקפיטריה אני רעבה* לקחתי אותה איתי וקנינו אוכל.
*פיספסתי משהו בשיעור?* הנהנתי. *למדנו נושא חדש שחייבים לדעת לבגרות* אמרתי.

*יש מצב את מסבירה לי מתישהו?* הנהנתי. *שיעור הבא את חייבת להקשיב* הזהרתי והיא הנהנה. *אוקיי זה מתחיל להיות מטריד* היא אמרה לפתע. *הארי לא מפסיק לבהות בך* היא אמרה ופערתי את עיניי.

*ה..הארי?* שאלתי והיא סימנה לי לאן להסתכל. הוא באמת בהה בי אבל לא העזתי להביט בו שוב והסתובבתי בחזרה.
*את יודעת.. נראה לי את מוצאת חן בעיניו* היא אמרה וגיכחתי. *למה שאני אמצא חן בעיניו והיא יעשה לי את אותם דברים?* שאלתי.

*לא יודעת, לכי תביני בנים* היא ענתה וצחקתי. *מה יש שיעור הבא?* שאלתי. *ספורט* היא אמרה בבוז וצחקתי. *המורה אמר שהוא לא יסתכל עלינו אז אנחנו לא חייבות להשתתף* היא פערה את עיניה. *אמרתי לך שאת גאון??* היא שמחה כל כך.

*טוב, בואי לאולם* אמרתי והיא הנהנה. *אה.. והארי עדיין מסתכל עלייך* היא חייכה וגילגלתי עיניים. לא היינו היחידות באולם וחיכינו ששאר הבנות יבואו. המורה חזר על כך שהוא לא יהיה איתנו והלך אל מחוץ לאולם.

בשנייה שהוא הלך קלייר רצה לעבר הספסלים והתיישבה, לא יכולתי שלא לצחוק.
התחלקנו שווה בשווה והתחלנו לשחק, הפעם אני הייתי עם הבנות הכי טובות בכיתה אז לא היה לי ממה לחשוש, כמו שחשבתי הקבוצה שלי ניצחה והחלטנו לא להגיד למורה ופשוט לשבת ולא לעשות כלום.

My new lifeWhere stories live. Discover now