העפתי את אוליביה ממני ורציתי ללכת אל אמבר אבל אז הפלאפון שלי רטט.
״בוא אליי למשרד עכשיו!!״
סיימון שלח לי ונאנחתי.
מה עשיתי רע שכל זה מגיע לי דווקא בחג המולד. *אה, ושכחתי להגיד לך שסיימון אמר לנו ללכת אליו* אוליביה חייכה.
*לנו?* שאלתי מבולבל,
*כן הוא אמר שזה חשוב ושאנחנו חייבים להגיע כמה שיותר מהר* היא הסבירה,
שמתי עליי חולצה אקראית ומכנס ויצאתי אל מחוץ לחדר, ראיתי את אוליביה יושבת ליד מייק והוא מתאפק לא לצעוק עליה.
*אמא אני הולך סיימון קורא לי* אמרתי לה,
*עכשיו?* היא הייתה מבולבלת כמוני.
*כן, אני אחזור עוד כמה דקות* היא הנהנה ויצאתי עם אוליביה.
לא טרחתי להביט בה כל הנסיעה.
הגענו למשרד שלו ופתחתי את הדלת.
*שבו* הוא קרא.
*אוליביה את יכולה לחכות בחוץ?* הוא שאל אותה והיא הנהנה.
*מי החברה שלך?* הוא פנה אליי.
*למה?*
*אני צריך לדעת, אני המנהל שלך* הוא ענה.
*קוראים לה אמבר* עניתי לו,
*יש לך את המספר שלך?* הנהנתי
*ואם אני אתקשר אליה עכשיו היא תגיד שהיא החברה שלך?* הוא שאל.
אין לי מושג מה היא תגיד.
יש לי הרגשה שהיא תגיד לו כי כשבנות פגועות הן לא רואות בעינים.
*לא* מילמלתי בשקט, מצטער על זה שהכרתי את אוליביה.
*מעכשיו אתה חוזר אל אוליביה* פערתי את עיניי. *אין סיכוי* הרמתי את קולי.
*מצטער, אתה לא יכול להיות בלי חברה ששאר החברים שלך כן* הוא ענה ברוגע.
*יש לי חברה* התעצבנתי, *אז תתקשר אליה* נאנחתי.
*היא לא תענה* מילמלתי עצבני,
*אני מצפה לראות אתכם בתמונות של פפראצי כל השבוע* הוא ביקש.
יצאתי מהחדר עצבני, לא מקשיב לו קורא לי ונסעתי לבית שלי.
גם אמא שלי קראה לי אבל לא התייחסתי ונכנסתי לחדר.
אלוהים למה בראת את אוליביה למה??...
עכשיו סופית אין לי סיכוי עם אמבר.
חבל שלא נשארתי אצלה בבית, יכולתי לא לראות את אוליביה וללכת אל סיימון ואז סיימון היה מתקשר אליה והיא כן הייתה אומרת שהיא חברה שלי.
התקשרתי ללואי ואמרתי לו לבוא לבית שלי.
רק עם לואי אני מסוגל לדבר למרות שהוא יהרוג אותו כשיגלה שאני שוב אוליביה הזאת.
*מה קורה האז?* הוא התיישב לידי,
*סיימון החזיר את אוליביה* עניתי.
*אתה לא רציני* כל המצב רוח שלו ירד.
*מה.... חשבתי שאתה עם אמבר* הוא אמר.
*מה עשית האז?* רק לואי יכול לקרוא אותי.
*אחרי שיצאתי מהבית שלך הלכתי אל אמבר לכמה דקות ואז לבית שלי* התחלתי לספר.
*התקלחתי וכשחזרתי לחדר ראיתי את אוליביה שם, היא מילמלה שהיא תמיד אהבה לראות אותו בלי חולצה ונגעה בקעקועים אבל אז אמבר נכנסה כדי להביא לי את הפלאפון ששכחתי אצלה וראתה את אוליביה.
*היא יצאה במהירות וכשרציתי ללכת אליה סיימון בדיוק קרא לי ולאוליביה. הוא שאל אותי אם באמת יש לי חברה ועניתי שכן אבל אז הוא ביקש ממני להתקשר אליה.
אמרתי לו שהיא לא תענה אבל הוא היה בטוח שאני משקר לו אז הוא החזיר את אוליביה לתמונה ואמר שכל העולם חייב לראות אותי איתה כל השבוע ואז יצאתי מהחדר שלו עצבני והגעתי לפה* סיימתי לדבר.
*הוא לא יכל להביא מישהי אחרת?*
זה כל מה שעניין אותו.
*אתה רציני? מה יקרה שאמבר תגלה שאוליביה איתי שוב? אני מת* נאנחתי.
*תסביר לה הכל* הוא ענה. *באמת נראה לך שהיא תאמין לי? לפני כמה דקות היא ראתה אותי בלי חולצה ואוליביה לידי* צחקתי בלי הומור.
*אתה בבעיה האז* הוא נגע בכתפי,
*תודה על העידוד* מילמלתי.
*אז תנסה להתחמק מאוליביה ואז לא יראו אתכם בעיתונים ובמגזינים* הוא הציע.
*סיימון יהרוג אותי אם זה יקרה* נאנחתי.
*נגמרו לי הרעיונות* גם הוא נאנח.
*בעצם יש לי רעיון* הוא התרומם
*אולי נהרוג את אוליביה* לואי הוא הבן אדם היחיד שיכול לגרום לי לצחוק במצבים כאלה.
*תהיה בריא* גיכחתי.
*טוב, אני צריך ללכת אל קלייר* הוא קרא.
*תשאל אותה אם אמבר סיפרה לה* הוא הנהן ויצא.
אני יודע שהיא סיפרה לה אבל אני מעדיף לדעת בוודאות ממנה ולא סתם לחשוב בעצמי על זה.
״לא לפארק עם אוליביה, יש שם מלא פפראצי, היא כבר שם״
קיבלתי הודעה מסיימון.
אלוהים היום הזה יכול להיות יותר גרוע?!?!
״ותנשק אותה״
הוא הוסיף
כן, זה יכול להיות יותר גרוע!
לכל מי שחשבה שאוליביה מעצבנת..
עכשיו היא מעצבנת כפליים
ומתי נראה לכם נגמר הפאנפיק?
רמז~~ לא עוד הרבה...
