*חשבתי שתוכלי לעזור לי גם* הוא נכנס לבית שלי בלי אישור. *חשבתי שאתה מבין את החומר מצוין* אמרתי. *אני מבין את החומר אבל לא מצוין* הוא התחכם.
*אז מה אתה לא מבין?* שאלתי. *את החומר האחרון שהיא לימדה* הוא ענה. *אז את מתכוונת ללמד אותי?* הוא הסתכל עליי.
*אמ... בסדר* עניתי והלכנו לחדר שלי.
•••
סיימתי ללמד אותו וזה לא היה קשה בכלל, להיפך, זה היה קל. *אתה בטוח שאתה לא הבנת את החומר מההתחלה?* הייתי חייבת לדעת. *אני מבין שאת לא טיפשה* הוא חייך.
*למה עשית את זה?* שאלתי מבולבלת.
*כי אם הייתי רוצה לדבר איתך סתם ככה היית נותנת לי?* הוא הרים גבה.
*לא...* מילמלתי בשקט אבל הוא שמע,
*אבל למה אתה רוצה לדבר איתי בכלל?* שאלתי ולקח לו לא מעט זמן לענות. *בגלל הרבה סיבות* הייתי מבולבלת עדיין.
*בעיקר כדי שתסלחי לי* נשימתי נעתקה.
*ל-לסלוח ל-לך?* שאלתי והוא הנהן.
*מההתחלה, ביום שראיתי אותך את ברחת ממני כאילו אני מפלצת או לא יודע מה והרגשתי רע עם עצמי* הוא התחיל. *בהתחלה לא הבנתי למה וחשבתי שהתבלבלת אבל גם כשהייתי פה עם אמא שלי נרתעת ממני והייתי חייב לגלות למה אז לקחתי לך את המחברת* הוא המשיך.
*כל משפט שקראתי גרם לי להרגיש יותר רע עם עצמי, לא חשבתי שפגעתי בך עד כדי כך, לא חשבתי שתגיעי למצב שכמעט מתת!* הוא באמת דיבר מהלב. *אני מצטער* הוא נעמד ואמר. *ז-זה בסדר* אמרתי בקול חרישי.
*את יודעת מה אני לא מבין?* אין לי מושג.
*למה את לא נוטרת לי טינה* הוא ענה לעצמו של שאלה. *אני כמעט גרמתי למוות שלך* הוא התחרפן מעצמו. *אני לא נוטרת טינה לאף אחד* הצלחתי לדבר בלי לגמגם.
*למה?* הוא עדיין לא הבין. *שמעתי משהו על נטירת טינה ומאז אני מקפידה לא לשמור טינה לאף אחד* אמרתי בקצרה.
*את-את בן אדם טוב מדי* הוא כמעט השתגע. *אני בת אדם נורמלית* תיקנתי אותו.
*רגע, זה אומר שסלחת לי?* הוא שאל.
*לא אמרתי שסלחתי לך, אמרתי שאני לא נוטרת לך טינה* הוא לא הבין עדיין, *אני עדיין מתקשה לסלוח לך על הכל* השפלתי מבט.
*אני לא מצפה שתסלחי לי* הופתעתי.
*אף בן אדם לא יכול לסלוח לבן אדם אחר אחרי דבר כזה* הוא הסביר.
*בכל זאת, תודה על העזרה* הוא נתן לי נשיקה בלחי ויצא מהחדר, קפאתי במקום, שוב פעם הרגשתי את העיקצוצים האלה בבטן, אף פעם לא הרגשתי אותם חוץ מהפעם הקודמת עם הארי.
••••
*אני לא מרגישה טוב* קלייר אמרה לי ברגע שנכנסנו לבית הספר. *תירגעי, זה רק בגלל המבחן* אמרתי. *אני פוחדת שאני אכשל* היא אמרה. *אל תדאגי, אתמול ידעת את החומר מצוין* עודדתי אותה והיא הנהנה ונכנסנו לכיתה.
*בהצלחה* לואי אמר לשתינו. *חסר לך ואתה לא מוציא ציון טוב* הוא צחק ונכנס איתנו תוך כדי לכיתה, היום באנו רק כדי לעשות את הבגרות ואז לחזור הביתה. לא יכולתי לבקש דבר טוב יותר.
המורה חילקה את המבחנים וכולם התחילו לענות. המבחן היה ארוך אבל לא נתתי לה להשפיע עליי. התחלתי לענות על השאלות לאט לאט כדי לא לטעות, אני לא רוצה להיכשל.
•••
*איך היה?* שאלתי את קלייר בזמן שהלכנו הביתה. *ת׳אמת, לא הכי קשה שהיה לי* היא אמרה וחייכתי. *את רואה, חסר לך שאת לא מקבלת ציון טוב* הזהרתי אותה וצחקנו.
*אמבר* מישהו קרא לי והסתובבתי.
*תודה, על שעזרת לי, שוב* לואי אמר וחייכתי.
*אין בעד מה* אמרתי. *איך היה המבחן?* שאלתי אותו. *דווקא לא קשה* הוא היה מופתע מעט. *אל תהיה מופתע, אתמול ידעת את החומר בעל פה, חסר לך ואתה לא נכשל* הזהרתי אותו והוא צחק.
*אני חייב ללכת, תודה בכל זאת* הוא חיבק אותי ואז את קלייר והלך. הפעם לא הרגשתי שום עקצוץ בבטן, למה זה קורה רק עם הארי?
*קלייר?* היא קפאה במקום. *חה, את עדיין מופתעת מהחיבוק עם לואי* שיט, עכשיו היא תרביץ לי.
ברחתי ממנה והיא רצה אחריי.
אני יכולה לרוץ הרבה אבל היום לא היה חשק. *תפסתי אותך* היא התנשפה.
*נתתי לך לתפוס אותי כי אין לי כוח לרוץ* תיקנתי אותה.
*כבר אין לי כוח להרביץ לך* היא אמרה והתיישבנו על ספסל. *בואי נגיע לבית שלי, אם נעצור לא נגיע בחיים* אמרתי.
*אין לי כוח* היא רטנה. *נווו.. אני אכין לך אוכל* אמרתי. *את רומזת שאני שמנה?* היא שיחקה את עצמה נעלבת.
*אני רומזת שאת אוהבת אוכל* שוב תיקנתי אותה. *אוקיי, קנית אותי בואי נלך* היא נעמדה על הרגליים והמשכנו ללכת.
•••
*אממ... אני יכולה להישאר אצלך?* היא שאלה אחרי שכבר הגענו לבית שלי. *כן בטח, למה מה קרה?* התעניינתי. *סתם... נמאס לי מהצעקות שלה ההורים שלי* היא ענתה. *אני אביא לך בגדים שלי ללילה ומגבת* אמרתי והיא הנהנה.
*רוצה לראןת סרט או משהו?* הצעתי והיא הנהנה. *אבל קודם כדאי שנתקלח* היא אמרה. *בסדר, את יכולה להיכנס בינתיים, אני אכין אוכל* אמרתי והיא הנהנה.
הבאתי לה מגבת ,ובגדים השארתי לה על המיטה.
דפיקה נשמעה בדלת והלכתי לפתוח.
*היי* הארי אמר. *היי* החזרתי. *רק רציתי להגיד לך תודה, המבחן לא היה קשה בזכותך* הוא חייך. *אתה ידעת כבר את החומר* הוא צחק. *בכל זאת תודה* הוא ענה.
*אני צריך ללכת, נתראה מתישהו* הוא חיבק אותי ויצא, שוב הרגשתי עיקצוצים בגוף, מה זה למען השם. *ואת קוראת לי מאוהבת* קלייר הבהילה אותי בנוכחות שלה מאחוריי. *הבהלת אותי* נשמתי לאט.
*מסתבר שהוא כן מאוהב בך ולא רק הוא* היא צחקה עליי. *אני לא מאוהבת בו* אמרתי.
*בסדר, תעבדי על מישהי אחר* היא ענתה
*כמעט שכחתי אמבר* היא אמרה ולרגע חשבתי שזה משהו חשוב. *את אוהבת אותו* היא אמרה וברחה לחדר
היא צודקת?
מטרה:
10 הצבעות
6 תגובות
בהצלחה,....
