״נקודת מבט אמבר״
קמתי בבוקר, חשבתי שקמתי בצהריים אבל גיליתי ששעה עשר בבוקר.
אכלתי קצת אוכל וראיתי טלויזיה. לא היה לי חשק לכלום, עד שסוףסוף אני מודה בפני עצמי ובפני קלייר שיש לי רגשות כלפיו יש לו חברה.
״נקודת מבט קלייר״
הלכתי לבית ספר וחשבתי על מה שלואי אמר לי אתמול. הוא לא כעס עליי שאמרתי לאמבר את האמת כי הוא מבין אותי והוא הצטער על זה שלא יצאנו לסרט והלך להארי.
כנראה שזה בחיים לא יעבוד בינינו.
התיישבתי במקום והתחיל שיעור מדעים, אני ממש צריכה את אמבר עכשיו, בזכותה השיעור פחות משעמם.
המורה נתנה עבודה ואפילו לא הסתכלתי עליה, לא היה לי חשק.
השיעור נגמר והלכתי ללוקר שלי, הכנסתי את הספרים ללוקר וסגרתי אותו, התיישבתי לבד בשולחן והייתי בפלאפון. אכלתי קצת וזרקתי את השאר, אני עצובה בשביל אמבר, אני יודעת כמה זה קשה בשבילה. אחרי שהיא נתנה לן הזדמנות יש לו חברה.
*היי* פלטתי צעקה כשראיתי את לואי מולי.
*את חושבת חזק* הוא התיישב מולי והבטתי בו מבולבלת. *קראתי לך כמה פעמים ולא שמעת* הוא הסביר. *סליחה, חשבתי הרבה* התנצלתי.
*משעמם לך בלי אמבר אה?* הוא גרם לי לחייך. *כן, היא מצליחה לגרום לשיעור מדעים להיות פחות משעמם* הוא גם צחק,
*מתי היא חוזרת?* הוא שאל.
*בעוד יומיים* עניתי.
*איך הארי?* הייתי חייבת לשאול, בגללי נהרס לו הסיכויים איתה, לא הייתי צריכה לפתוח את הפה שלי. *את לא אשמה* הוא הביט בי. *את פשוט היית חברה טובה* עדיין לא ממש האמנתי.
*אבל הוא יכל לספר לה את זה בעצמו וזה היה פחות כואב* אמרתי. *לא נראה לי, זה היה אותו דבר. פשוט בן אדם אחר אומר את זה* הוא ענה. *אולי* מילמלתי,
*איך אמבר?* הוא התעניין,
*לא משהו* לא מצאתי את המילים הנכונות.
*מה זאת אומרת?* הוא היה מבולבל וצחקתי.
*קשה לה להיפתח לאנשים, אף פעם לא היה לא חבר והיא לא הרגישה רגשות כלפיי מישהו ועכשיו שהיא כן מרגישה ועוד כלפיי הארי יש לו חברה* הסברתי.
*יש לי משהו חשוב להגיד לך שהארי יהרוג אותי אחר כך על שאמרתי לך את זה* הוא אמר והייתי מופתעת, מה זה כבר יכול להיות?
*מה קרה?* שאלתי מודאגת.
*היא לא חברה שלו* הייתי מבולבלת. *אוליביה היא לא באמת חברה של הארי* פערתי את עיניי, אני לא מבינה שום דבר כבר. *איבדתי אותך* אמרתי והוא צחק.
*סיימון הביא לו חברה מזוייפת בשביל שלא יחשבו שהוא לבד* הוא ענה.
*אז אני מניחה שסיימון הוא המנהל שלכם* הוא צחק והנהן. *למה לך לא אמרו את זה?* שאלתי אותו. *אמ...א-אני שיקרתי שיש לי חברה* הוא נהיה אדום והנהנתי והוא נשם לרווחה,
*צריך ללכת לכיתה* שמעתי את הצילצןל ואמרתי. *למה?* הוא שאל. *אממ... עכשיו היה צילצול* עניתי והוא הנהן. *אה.. נכון* הוא הוסיף והלכנו לכיתה.
•••••
״נקודת מבט אמבר״
שמעתי דפיקה בדלת ופתחתי אותה, זאת הייתה קלייר. *היי* היא חיבקה אותי והחזרתי לה היי. *את רעבה?* שאלתי והיא הנידה בראשי. *איך את?* היא שאלה. *יש לי ימים טובים יותר* חייכתי חיוך עצוב.
*בואי נעשה משהו היום* היא הציעה. *אל תהרגי אותי אבל אירגנתי לנו משהו* אמרתי והיא הסתכלה עליי מבולבלת.
*אן מביאה את מייק היום* אמרתי. *את כועסת?* שאלתי והיא הנידה בראשי.
*הסכמת?* היא הייתה מבולבלת והנהנתי.
*היא אמרה בפירוש שהיא תביא לי אותו לפה* הסברתי והיא הבינה והנהנה.
*מתי הוא אמור לבוא?* היא שאלה. *עכשיו* עניתי ונשמעה דפיקה בדלת.
*הייי אן* אמרתי לה. *אמבר!!!* מייק רץ אליי וחיבק אותי, גורם לי לחייך. *הוא מאוד התגעגע אלייך* היא חייכה אליי. *גם אני אליו* אמרתי. *אני אאסוף אותו בעוד שעתיים, אם אני אתעכב אני אודיע לך* היא אמרה, הנהנתי והיא יצאה.
*קלייר!!* היא חיבק גם את קלייר והיא חייכה.
*אתה רעב?* שאלתי אותו והוא הניד בראשו.
*אני יכול לראות טלויזיה?* הוא שאל והנהנתי.
*אמבר?* מייק קרא לי אחרי כמה דקות שראינו טלויזיה, קלייר בחדר שלי, מדברת עם ההורים שלה. *מה?* שאלתי אותו.
*את יודעת מה קרה להארי?* הוא שאל והופתעתי.
*מה קרה לו?* שאלתי. *אני לא יודע, הוא לא מדבר עם אף אחד, הוא סוגר את עצמו בחדר שלו* הוא אמר ופערתי את עיניי. *ל-לא, אני לא יודעת* שיקרתי לו.
*וגם כשדיברתי איתו עלייך הוא התעצבן עליי ואמר לי לשתוק* עוד יותר הופתעתי.
*ל-למה?* שאלתי. *אני לא יודע, אולי בגלל שהוא מאוהב בך* הוא חייך לעצמו.
*הוא לא מאוהב בי, אתה מתבלבל* אמרתי.
*אני בטוח שהוא מאוהב בך* הוא קבע. *ואיך אתה יודע את זה?* שאלתי.
*כי הוא לא אוהב את החברה המזויפת שלו והוא רוצה אותך* מה?
*מ-מזוייפת?*
הייייי
