*נקודת מבט של אמבר*
כשהארי שאל אותי אם אני זוכרת את מה שהוא אמר לי בקשר למתנה הנהנתי, שהיא תהיה אינטימית.
אני שונאת לדבר או לשמוע או רק להגיד דברים כאלה, זה מביך אותי מדי.
אמרתי לו שהוא לא חייב להביא לי מתנה כי בכל זאת, הוא צודק, אנחנו לא משפחה שלו אבל אני הרגשתי צורך לתת לו, זה לא אומר שהוא צריך לתת לי גם כן.
כשהוא שאל אותי למה לא ידעתי מה לענות.
חשבתי על תשובה ובלי לשים לב נשכתי את שפתיי וכשבאתי לתרץ לו תשובה לא יכולתי לדבר כי השפתיים שלי היו מחוברות לשלו.
אי אפשר לתאר את ההרגשה הזאת.
כל הזמן רציתי להרגיש אותה וסוף סוף זה קרה ואני שמחה שזה קרה עם לא אחר מאשר הארי. כשהוא התנתק מהנשיקה הרגשתי מובכת, אין לי מושג מה עושים אחרי נשיקה, אני לא מיומנת.
לפתע הוא החליט להביך אותו עוד יותר ולהגיד לי שאני אדומה, תודה רבה באמת.
נתתי לו מכה והוא צחק.
*איך זה בתור נשיקה ראשונה?* איך הוא יודע את זה?
*המחברת שלך אצלי* הוא הזכיר לי, שכחתי שהיא לא אצלי.
לא פירטתי לו יותר מדי אבל אמרתי לו שזאת הרגשה נעימה, בדיוק מה שהרגשתי.
*אז..... גברת אמבר* הוא אמר בקול סמכותי וצחקתי.
*תסכימי להיות חברה שלי?* הוא שאלן
החלטתי לצחוק עליו גם כן.
*חברה רגילה או חברה מזוייפת?* שאלתי והוא היה בשוק.
*תירגע צחקתי איתך* צחקתי עליו והוא נרגע,
*אז....*? הוא שאל. *כן, אני מסכימה להיות חברה שלך* עניתי והוא קירב אותי לנשיקה, אני בחיים לא אתרגל לתחושה הזאת.
חיבקתי אותו משום מה, היה לי צורך לעשות את זה וזה היה בזמן.
עכשיו שאני חושבת על זה, איך קלייר יצאה עם פיג׳מה מהבית?
המשכנו לצפות בטלויזיה עד שהרגשתי עייפה. אוטומטית הראש שלי נפל על הכתף של הארי ונרדמתי...
•••••
*בוווווקר טוווווווב* קלייר זרקה עליי כרית.
*לייייילה טוווווווב* החזרתי באותו טון.
מעניין מתי נרדמתי אתמול.
*נווו קומיייייי* היא רטנה ולא עניתי.
היה שקט כמה שניות, מחשיד....
הבנתי למה היה שקט, היא תיכננה איך לקפוץ עליי ונאנחתי מכאבים.
*בסדר בסדר קמתי* עברתי למצב ישיבה.
*אז....... איך היה עם הארי?* היא קיווצה גבות וצחקתי. *הלכתי לשטוף פנים* ברחתי אל תוך המקלחת ונעלתי אחריי, שלא תיכנס.
היא דפקה בדלת אבל לא פתחתי לה ובסוף היא נכנעה והלכה.
סיימתי לשטוף פנים וציחצחתי שיניים וחזרתי לחדר, בשניות הדלת נטרקה וננעלה.
*מ-מה את עושה?* שאלתי מבולבלת.
*פרטים! עכשיו!* היא דרשה וצחקתי.
*תשאלי שאלות* אמרתי והיא הנהנה.
*תספרי לי הכל מאז שהלכתי עם לואי, אני לא מתכוונת לשאול שאלות* היא אמרה וצחקתי.
*אז בזמן שהלכת אני התיישבתי כדי לראןת טלויזיה והארי התחיל לדבר.
הוא סיפר לי שהוא נפרד מאוליביה וכששאלתי אותו למה הוא אמר שהוא מעדיף לחיות בפח מאשר להיות איתה.
שאלתי אותו למה הוא לא החליף חברה מזוייפת והוא אמר שהוא לא רוצה חברה מזוייפת.
חזרתי להביט בטלויזיה והוא שוב קרא לי.
הוא שאל אותי אם אני זוכרת מה שהוא אמר לי בקשר למתנה והנהנתי* אני לא מתכוונת להגיד לה שהוא אמר לי שהיא תהיה אינטימית.
*אמרתי לו שהוא לא חייב להביא לי מתנה וכשהוא שאל אותי למה לא היה לי מה להגיד.
כשסוף סוף באתי לתרץ לו תשובה לא יכולתי לדבר כי הוא נישק אותי* אמרתי והיא הייתה בשוק.
*אעאעאעאעאעא ידעתי שזה יקרה* היא מחצה אותי וצחקתי.
*נראה לי שסיפרתי כל מה שאת רוצה לדעת* צחקתי.
*לא לא לא, תמשיכי לספר* היא ביקשה.
*הוא צחק כי הייתי אדומה ונתתי לו מכה והוא צחק. הוא שאל אותי אם אהבתי את הנשיקה ואמרתי לו שכן והוא ענה את אותה תשובה.
הוא שאל אותי איך זה בתור נשיקה ראשונה ולא היה לי מושג שהוא יודע.
אחר כך הוא סיפר לי שהמחברת שלי אצלו והבנתי. לפתע הוא שינה את קולו לקול סמכותי ושאל אותי אם אני רוצה להיות חברה שלו, צחקתי עליי ושאלתי אם להיות חברה רגילה או מזוייפת והוא קפא במקום.
הרגעתי אותו ולבסוף הסכמתי והוא נישק אותי שוב ומשום מה הרגשתי צורך לחבק אותו וזה מה שעשיתי ואחר כך ראינו משהו בטלויזיה ואז נרדמתי עליו* סיימתי לדבר.
*אעאעאעאעאע אתם כל כך חמודים!!* היא קראה וצחקתי.
*שאלה אחת, למה יצאת עם פיג׳מה?* הרמתי גבה.
*לואי הביא לי את המעיל שלו וממילא היה חושך בחוץ* היא ענתה.
*ועכשיו אני חוזרת לישון* נשכבתי כל המיטה ועצמתי עיניים. *את יודעת שבסופו של דבר את תקומי נכון?* היא שאלה.
*לפחות אני אשן קצת* אמרתי.
גם אחרי ששטפתי פנים אני עייפה, אני לא יודעת איך.
הדלת נסגרה ויכולתי לישון בשקט.
הרגשתי ליטופים בשיער וידעתי שזאת קלייר אז שתקתי.
*קלייר את מתכוונת להפס-* קטעתי את עצמי כשראיתי את הארי.
*הוו אתה לא קלייר* חייכתי בביישנות.
*לא! אני הארי, החבר שלך* הוא אמר וצחקתי.
*איך את עדיין ישנה?* הוא שאל והבטתי בו מבולבלת. *עכשיו אחד בצהריים* הוא ענה.
*זה יחסית מוקדם* צחקתי והוא היה בשוק קצת אבל אז צחק.
*מצטער, אני יודע שאת רוצה אותי לה אבל אני צריך ללכת לאמא שלי* הוא אמר וצחקתי.
הוא נישק אותי והלך, הלוואי שהייתי פותחת ככה כל בוקר.
הפלאפון שלי רטט וקיבלתי הודעה ממספר לא מזוהה.
״כדאי לך להתרחק מהארי!!
אוליביה)״
אזז מה...
חשבתן שהכל טוב ויפה?
חבל.....
גם אני חשבתי ככה.
אוליביה המעצבנת שלנו לא מוותרת אה....
