נשמעה דפיקה בדלת ואני חושבת שהארי לא שמע אותה כי העפתי אותו ממני תוך שנייה וברחתי לסלון. פתחתי את הדלת ואמא שלי ואן נכנסנו. *היי* חייכתי והן נכנסו לבית.
*אמא!!* מייק רץ אל אן וחיבק אותה. *אני כל כך מצטערת שהקשיתי עלייך והשארתי אותו פה שוב* היא חייכה חיוך עצוב. *זה בסדר, אני ומייק נהנינו* חייכתי אליו.
*ובקשר לתשלום...* היא הוציאה את הארנק שלה וחיפשה משהו. *את לא צריכה לשלם לי זה בסדר* ניסיתי להוריד אותה מזה אבל לא הצלחתי. *אני כן, קחי* היא הגישה לי שטר ואפילו לא טרחתי לבדוק כמה זה, אני יודעת שזה הרבה,
*היי אמא* שכחתי שהארי פה בכלל. *הארי, לא אמרת שאתה בבית?* אן הייתה מבולבלת. *מייק רצה שאני אשאר איתו* הוא שיקר. *לא נכו-* הארי שם את היד שלו על הפה של מייק. *הוא לא רצה להישאר פה לבד עם אמבר* אני אמורה להיעלב או משהו?
*אוקיי.... בואו נלך עכשיו, תודה רבה אמבר* אן חייכה אליי וגם אני והם יצאו. *זה רק אני אן שהארי מחבב אותך?* אמא שלי שאלה משום מקום. *ביי אמא* לא רציתי לפתוח שיחה איתה וברחתי לחדר שלי, יכולתי לשמוע אותה מצחקקת.
נכנסתי לחדר ונשכבתי כל המיטה, משום מה הריח של הארי עדיין נשאר פה והוא שכב על המיטה רק חמש דקות ואפילו פחות.
הוצאתי את המחברת ונפל ממנה דף. הרמתי אותו וקראתי מה כתוב, אני לא זוכרת שכתבתי משהו בדפים.
״את באמת חייבת להמשיך, הארי״ היה רשום, לא יכולתי שלא לצחקק. אני לא יודעת איך הגעתי למצב כזה שאני מדברת איתו ואפילו נמצאת שנייה מנשיקה ממנו.
שמתי את הפתק במגירה והמשכתי לכתוב, ״משום מה״ הייתה לי השראה.
•••
*בוקר טוב* אני וקלייר התחבקנו. *איך היה אתמול אחרי הלימודים?* שאלתי. *נהדר, נשארנו עוד שעתיים, חלק מאיתנו* היא ענתה בציניות וצחקתי. *היא באמת השאירה אתכם שעתיים?* הייתי מודהמת והיא הנהנה.
*מהיום החלטתי שאני שונאת אותה* היא קבעה וצחקתי. *והנה היא באה* אמרתי והיא נחרה בכעס וצחקתי עליה. *בגלל שאתמול חלקכם נשארתם בבית הספר אז היום יש לכם שיעור חופשי ואל תשכחו שמחר הבגרות שדיברנו עליה לפיי שבוע* היא הזכירה.
*וואו, היא משנה מצבי רוח בשנייה* אמרתי וקלייר הנהנה. *כן.. את יודעת... מחר הבגרות ו...* הבנתי לאן היא חותרת. *בסדר אני אעזור לך* אמרתי והיא חיבקה אותי. *אבל..... גם לואי אמור לבוא* אמרתי והיא חייכה שוב אבל אז הורידה את החיוך.
*אל תנסי לעבוד עליי אני יודעת שאת דלוקה עליו* אמרתי והאודם עלה לה לחיים.
*שתקי, אנחנו בכיתה* היא נתנה לי מכה וצחקנו. *אז את באה אליי אחרי הלימודים?* שאלתי והיא הנהנה.
*היי אמבר* לואי קרא לי והסתובבתי אליו. *מה?* שאלתי. *את יכולה לעזור לי היום ללמוד לבגרות?* יכולתי להרגיש את המבט של קלייר עליי אבל בכל זאת הנהנתי. *בכיף, גם קלייר באה* הסתובבתי אליה והיא אילצה חיוך.
*יותר טוב* הוא חייך והלך, אלוקים, כמה אדומה היא הייתה. *את אדומה כמו עגבנייה* אמרתי לה וציחקקתי. *אמרת שהוא ביקש ממך אתמול* היא הייתה חצי עצבנית. *אני יודעת, היית צריכה לראות את שמחת כשאמרתי לך שגם הוא יבוא* היא נתנה לי מכה,
*ועכשיו הוא באמת יבוא אליי* אמרתי והיא שוב הרביצה לי. *את מרביצה ממש חזק* שיפשפתי את האיזור בו היא נתנה לי מכה.
*אני מזהירה אותך, יש לי ראש חלול, לא יהיה קל ללמד אותי* היא הזהירה אותי.
*את לא היחידה, גם לואי לא משהו, ממש זיווג משמיים* אמרתי והרווחתי עוד מכה.
*אחח* רטנתי והיא חייכה. *את לא תפסיקי להגיד דברים כאלה אה?* הנדתי בראשי,
*אני בחיים לא אפסיק* צחקתי.
••••
*בואי נגיע לבית שלי לפני שאמא שלי תצא, אין לי מפתח* זירזתי את קלייר.
*מתי לואי אמור לבוא?* צחקתי בשקט כדי שהיא לא תרביץ לי. *אחח* היא בכל זאת הרביצה לי,.
*לא אמרתי כלום אבל* זה כאב. *שמעתי אותך מצחקקת, ושאלתי את זה סתם,,, כדי לדעת* היא אמרה. *נגיד שאני מאמינה לך ולואי מגיע בשלוש, עוד שעה* אמרתי והיא הנהנה ולא הרביצה לי הפעם.
הגענו לבית ואמא שלי אמרה לנו היי והשאירה לנו אוכל במטבח לפני שיצאה לעבודה. *אני רעבה* לא עשינו כלום והיא כבר רעבה. *עוד לא התחלנו אפילו* אמרתי.
*יש לי תאבון גדול* היא ענתה.
*אחלה טיעון* היא צחקה והלכתי למטבח.
הגשתי לה את החביתה עם הירקות הצד והתחלתי ללמד אותה.
חזרנו על החומר שלמדנו לא מזמן ולאט לאט היא התחילה להבין. בלי ששמנו לב עברה שעה ולואי הגיע והמשיך ללמוד איתנו,
אחרי הרבה שעות הם הבינו את כל החומר ולא הפסקתי ללמד אותם עד יגידו את זה מתוך שינה והצלחתי. *חסר לכם אם אתם לא מקבלים ציון טוב* הזהרתי אותם והם הנהנו.
*קלייר, איך את הולכת הבייתה?* שאלתי אותה.
*אממ ברגל* היא ענתה. *את רוצה שאני אלווה אותך?* שאלתי. *לא, זה בסדר, כבר מאוחר* היא ענתה. *אבל הבית שלך רחוק* התעקשתי וגם היא. *זה בסדר, אני אלך לבד* היא אמרה. *אני אסיע אותך* סוףסוף הוא מדבר.
*הו., בסדר* היא ענתה בביישנות והם יצאו.
מההתחלה ידעתי שהיא לא תתן לי ללכת איתה וחיכיתי שלואי יציע לה, למרות שלקח לו הרבה זמן, הוא עשה את זה בסוף.
דפיקה שוב נשמעה וזאת לא יכולה להיות אמא שלי כי היא לא צריכה לחזור עדיין וגם לא אבא שלי. פתחתי את הדלת וראיתי את הארי עומד שם. *שמעתי שאת עושה שיעורים פרטיים* הוא אמר וכל מה שעשיתי היה להנהן.....
הפרק יצא קצר כי הגעתם למטרה מהר סורייי.
מטרה:
6 הצבעות
4 תגובות
