לכבוש את נסיך הקמפוס

פרק 24

פרק קצת ארוך :)

***

ברגע שאני יוצאת החוצה, אני מריחה את ניחוח הדלעת מסתתר בצינה שעוטפת את הקמפוס, ואני מבחינה בקישוטים שכאילו הכפילו את עצמם במהלך הלילה. שרשראות שלדים ועטלפים נמתחים בין הקירות, גולגלות בוהות בנו בתהומים חשוכים ודלעות עם עיניים וניבים שולחים בנו חיוכים מהקרקע. אני שמחה לגלות שאף על מזג האוויר הקריר התחזית הודיעה שהסערה חלפה, ואני מודה שהגשם אפילו שיפר את האווירה. שלוליות מקשטות את שבילי האבן, הדשא ירוק ולח והשלכת עומדת בניגוד מושלם לשמיים המעוננים.

מלבד שיעור כפול בכימיה לא היו לי שום שיעורים נוספים, ולכן התקדמתי בקלילות לבית הקפה, מנסה לא להיראות נלהבת מידי. אהבתי את האלווין, והעובדה שיש לי בן זוג למסיבה רק הוסיפה אש למדורה במרכז בטני. רשמית החגיגות התחילו בשש וחצי, מה שאומר שנותרו לי קצת מיותר שש שעות. רציתי לעשות הכל רציני הפעם – ציפורניים, שיער, איפור. מקלחת ארוכה ומענגת. וברצינות, הייתי צריכה להפסיק לחשוב על זה. עוד רגע ואני אתחיל לקפץ בהתלהבות.

נכנסתי לבית הקפה, ודלעת וקינמון מילאו את נחיריי בניחוחות מתוקים. מצאתי את ארצ'ר ודין יושבים בשולחן לצד החלונות, ומיהרתי אליהם. לא מפתיע, שיערה הכהה של נסי לא נראה בסביבה.

"נסי עדיין לא הגיעה?" שאלתי, נעמדת מולם. ללא הסבר הגיוני, חזי התכווץ כשניסיתי לבחור מקום ישיבה, ובסופו של דבר התיישבתי לצד דין ומול ארצ'ר, מניחה את תיקי על השולחן. מיד התחרטתי על זה. העיניים הכחולות הבוהקות של ארצ'ר היו הישר בקו העיניים שלי, ומשום מה הרגשתי שקשה לי במיוחד להביט בו בחזרה.

"לא, היא הגיעה," אמר ארצ'ר בקול צרוד מעט, וליבי דילג על פעימה. "את לא רואה אותה? היא יושבת ממש מולך."

גלגלתי על עיניי. "הייתי חייבת לוודא שהיא לא מתחבאת מתחת לשולחן או משהו כזה."

דין צחק לצידי. "אני חושב שאני מבין למה את מתכוונת."

שלחתי לעברו מבט מלא הזדהות. "ברוך הבא למועדון המכירים של נסי. יש לנו פגישות כל שני וחמישי, אז אתה מוזמן לבוא. לשוחח על כל העוול שהיא עשתה לנו וזה."

עיניו הבזיקו בשעשוע, והחזרתי את מבטי קדימה בסיפוק, מגלה את שארצ'ר לטש בי עיניים. זזתי בחוסר נוחות. "אתם רוצים להזמין משהו?"

"אספרסו כפול, בבקשה."

ארצ'ר מעביר עליי את מבטו. "שחור."

חייכתי והתרוממתי ממקומי. "שחור כמו הנשמה שלך?"

הוא הרים גבה והסתובבתי, מתרחקת מהם. בית הקפה היה עמוס במיוחד, אבל בסופו של דבר חזרתי אליהם עם שני כוסות קרטון מהבילות ולאטה דלעת בספל כרסינה.

ארצ'ר קימט את אפו ברגע שנכנסתי, והביט בי במבט מופתע. "אל תגידי לי שאת אחת מאלו."

קימטתי את מצחי. "אחת ממה?"