צעקה אחרונה לפני שאלך

אמון = אסון

האם אי פעם חשבת מה יקרה?
מה יקרה אם רק תביט לימינך, לפנים שלצדך?
מה יקרה אם תחשוב מדי פעם על ההשפעות של כל מילה ומילה שיוצאת מפיך?
מה יקרה אם תשאר נאמן?

איך יכולת לעשות לי את זה?
מה חשבת שיקרה כשאגלה?
כשאשבר?
כשאבין שאין לי במי יותר להאמין, כי סמכתי עליך, ועכשיו שברת לי את הלב?
מה יקרה אם תחשוב יותר על מה אני מרגישה?
על לשמור על ההבטחה?
איך אני יכולה להביט בך שוב בלי לרצות לקבור את עצמי?
בלי להתייאש?
ואתה תמיד לידי, כי אתה לא מבין מה רע במה שעשית.
אתה נמצא לידי, בטוח שאתה עוזר ותומך.
ואני לא אומרת לך, כי אתה לא תבין, כמו שלא הבנת.
אני שבורה עכשיו. אין לי כלום. נתתי לך את כל מה שהיה בתוכי, ואתה פשוט שיתפת אותו עם השאר.
אין ערך לסודות בעיניך.
לא רצית לשקר. רצית להיות אדם טוב.
קיבלת מה שרצית.
לא שיקרת.
לא הסתרת דברים.
עכשיו אתה אדם טוב, לא שקרן, שידיו רוחצות בדמעות אדומות של ילדה.