My weakness (מוקפא)

פרק 3

**אביגיל**
סלסלתי את שיערי בקצוות, משווה לו מראה ילדותי, גיחכתי לעצמי בהתלהבות, עם השמלה שאני מתכוונת ללבוש אני ממש לא אהיה ילדותית. השארתי את פניי נקיות מאיפור, הפוקוס צריך להיות על השמלה. הוצאתי את השמלה בזהירות מהארון, משתדלת שלא לקמט אותה. הבנות לא יודעות שיש לי את השמלה הזאת, וטוב שכך, אני רוצה להיות במרכז העניינים הערב. אני משתחלת לתוך השמלה הצמודה והקצרה, נפרדת מהיכולת לנשום לרווחה, הנחמה היחידה שלי היא שאני אראה טוב, טוב מאוד. השמלה מגיע עד לקצה ישבני, הגב פתוח לגמרי, אבל היחודיות שלה באה לידי ביטוי בקדמת השמלה- פסי תחרה עדינים מעטרים את החזה שלי, משווים לו מראה חשוף יותר ממה שהוא, אני תוהה אם אמא שלי תבוא ותראה אותי. היא תאסור עלי לצאת עם השמלה הזאת?, היא חושפנית במידה שערורייתית, היא נמצאת על גבול דק בין ההגדרה של שמלה להגדרה של חולצה. ועצם העובדה שאני בלי חזייה מוסיפה לזה עוד פן שערורייתי. אני הולכת להוציא לבנות את העיניים. אני מכניסה את רגליי לסנדלי עקב שחורות פשוטות, ובוחנת את השתקפותי במראה. לעזאזל, אני לוהטת. אני מקווה בשביל טיילור שהוא יגיע, אחרת כל המאמצים האלו יהיו לשווא. כל היום רק חשבתי עליו, יש בו משהו מסקרן, משהו מושך ומהפנט. הוא תעלומה בשבילי, אולי אפילו אתגר. לרגע הוא מלא רגש והערכה אלי, גורם לי להרגיש מיוחדת, ואז הוא מרחיק את עצמו ממני, מסתגר בתוך עצמו, עוטה על עצמו הבעה קרירה וריקנית, ומתייחס אלי כאובייקט מיני, ותו לא. אני מכירה את הבחור יום אחד וכבר הוא משגע אותי. הטלפון שלי מצלצל כמה פעמים, אבל אני מחליטה להעביר את השיחות למענה הקולי, בטוחה שזאת אחת הבנות. אני תולשת את מבטי מהמראה בחדר, ויוצאת מהחדר, עוצרת כדי לבחון את עצמי שוב במראה שבמסדרון, ההתלהבות אוחזת בגופי, וכל מה שאני רוצה זה להגיע למסיבה. הטלפון לא מפסיק לצלצל, ואני מתייאשת והולכת לענות לו. על הצג מופיע מספר לא מזוהה, לכל הרוחות, אני שונאת מספרים חסומים. אני עונה בקוצר רוח," אביגיל?" , אני שומעת את שמי נאמר בקול צרוד ונמוך, שגורם למחשבות מגונות לעבור בראשי, זה טיילור. אני מגרגרת בגרוני ועונה בקול גבוה, "טיילור, היי. למה אתה מתקשר ממספר חסום? ", אני שומעת את קול נשימותיו ותוהה למה הוא שותק, לבסוף הוא מדבר במהירות, " התקשרתי אליך כמה פעמים מהמספר שלי, חשבתי שאת לא עונה בכוונה, אז ניסיתי את מזלי." , חייכתי לעצמי, מרגישה מוחמאת לנוכח העובדה שכבר זמן מה הוא מנסה להשיג אותי.
" לא ראיתי שהתקשרת, הסתדרתי למסיבה. דרך אגב, מאיפה יש לך את המספר שלי? " , תהיתי בליבי, מקווה ברשעות שהוא ביקש אותו מרות, זה נראה שהם קרובים. הוא הסיח את דעתי ועצר את הפנטזיה שלי שבה אני מפוצצת לרות את השדיים, "בלה הביאה לי, החברה שלך." , הנהנתי בראשי, למרות שאף אחד לא נמצא פה מלבדי, זה נשמע הגיוני שאחת מהבנות תיתן לו, במיוחד בלה, היא תקפוץ על כל הזמנות כדי לדבר ולרצות בחור חתיך. חייכתי חיוך רחב מלא חיבה, שולחת נשיקות דימיוניות לבלה. ואז הבחנתי בשתיקה שמשתוררת בנינו על הקו, " טיילור. מה רצית?" , שאלתי בישירות, אך בטון רך מהרגיל, לא רוצה להרתיע אותו. הוא התחיל לדבר ולפתע שמתי לב שקולו מתוח וחסר ביטחון, " ובכן, תהיתי לעצמי, אם את הולכת למסיבה, ועכשיו שענית לי בחיוב, אני חושב שזה יהיה בזבוז של דלק לנסוע בשתי מכוניות לאותו מקום, הרי אפשר לנסוע ביחד.", פרצתי בצחוק לנוכח התירוץ העלוב שלו, מעריכה את הניסיון, " היי! , אל תצחקי עלי, אני בסך הכל בחור מתחשב וג׳נטלמן. ושרמנטי, וללא כל ספק, מסוקס." , פלטתי נחרת צחוק, ואמרתי בסרקזם,
"ג׳נטלמן שבוחן מחשוף של בחורה שהוא לא מכיר, ואז גם מעביר עליו חוות דעת?" , הוא התנשף בחדות, " לכל הרוחות, אישה. התנצלתי, ואת עוד זכית לסטור לי, חזק. מאוד חזק, ודרך אגב, אם אנחנו כבר מעלים את הנושא הזה, אני חייב לציין שהעמדת אותי במקומי, את חזקה. מלאה בשרירים." ,
הוא צוחק עלי, אני מקווה בשבילו שהוא צוחק עליי, נשפתי אוויר בחוזקה והכנתי את עצמי למתקפה," שאני אבין, אתה רומז שאני מלאה? ", ורגע לאחר מכן, שמעתי שאגת צחוק אדירה, הרחקתי את הטלפון מאוזני, מנסה לשמור על עור התוף שלי שלם ואחיד, שמתי אותו על רמקול, ונכנסתי להודעות, שולחת לבנות שלי הודעה משותפת, מיידעת אותם בהיסטוריות שאני מדברת עם טיילור, לא מוכנה לרמוז להם מה נושא השיחה, משאירה אותם במתח כמו כלבה אמיתית. טיילור מנסה להתעשת ולחזור לעצמו ומתנשם בכבדות, " את כזאת בחורה. לא רמזתי שאת שמנה. רק אמרתי שבתוך הגוף הקטן והשברירי שלך מסתתר כוח של מתאבק סו-" , עצרתי אותו בהלם, מזהירה אותו ומונעת ממנו להשלים את המילה המגונה, " ילדון, אם אתה מתכוון להשוות אותי למתאבק סומו, אני מודיעה לך מעכשיו, שאני אשנה את דעתי, ולא אבוא איתך למסיבה." , וממש כמו בחור נורמטיבי, הוא בחר לשמוע רק את מה שהוא רוצה, " אז את באה איתי! , מעולה נדבר." ,הוא התכוון לנתק, אבל התפרצתי בלחץ, " חכה, אתה לא יודע איפה אני גרה." , הוא גיכח ביהירות, " בטח שאני יודע איפה את גרה, בלה אמרה לי. בחיי, שהיא מפטפטת ומקשקשת בקצב רצחני, הרגשתי שהמוח שלי נמס מרוב מידע. אני אבוא לאסוף אותך בתשע, מותק. תהיי מוכנה בתשע בדיוק, אל תגרמי לי לחכות לך." , נחרתי בחוזקה, וניתקתי לו. שמוק יהיר, עכשיו בכוונה אני אגרום לו לחכות לי. הבטתי בטלפון וראיתי שהשעה שבע, לכל הרוחות, אני מוכנה, והוא בא לאסוף אותי בתשע, ואני עוד מתכוונת לגרום לו לחכות לי.אני צריכה למצוא עיסוק לשעתיים וחצי הקרובות.
צבעתי את ציפורניי בלק שחור, החלקתי את שיערי לגמרי, מעלימה כל זכר לבקבוקים הארוכים והעדינים שעיטרו את פניי והגיעו עד מותניי. התקשרתי לסוואנה ושפכתי את כל תוכן השיחה שלי עם טיילור בפניה, מבלי עצירה או הפרעה מצד חברתי היקרה. ולבסוף, היא הגיבה, הצעקה מחרישת האוזניים שלה, חוררה את עור התוף העדין שלי, לכל הרוחות, אני מתעללת בו היום, מסכן שלי.
צחקתי בקול, נסחפת להתלהבות המוגזמת שלה, כבר לא משעמם לי בכלל, " אבי, רק התחלנו את השנה החדשה וכבר את נמצאת בתחילתו של רומן, אני מקנאה בך. ",
היא נאנחה בדרמטיות, וגרמה לי לגלגל את עיני,
" את כל כך דרמטית, סווי. בסך הכל אני נוסעת עם הבחור למסיבה עלובה. אין שום רומן." , חיקיתי את נימת קולה, היא צחקה וביטלה את דברי בהיסח הדעת,
"בייבי, את תראי מה מאמא אומרת לך. אתם תהיו ביחד, אני חוזה את זה, יש לי חוש לדברים האלו." ,
סווי והשטויות שלה, אני אוהבת אותה כל כך.
"סווי, תשובה מהירה, חלק או גלי? " , היא חשבה במהירות, וזרקה אלי שאלה בטון חמור ורציני,
"המחשוף עמוק? " , גיחכתי בחוזקה, יש יותר עור מאשר בד, " עמוק בהחלט. " , היא ענתה מבלי לחשוב,
" גלי, ללא כל ספק, גלי." , הנהנתי בראשי, והלכתי לכיוון החדר, מחליטה להקשיב לבחורה שלי.
" אבי, בזמן האחרון אני מרגישה שאת לא איתנו, את שונה, לא טוב לך איתנו יותר? " , היא שאלה במפתיע, גורמת לי להישרף ממכשיר הסלסול, צווחתי בכאב והכנסתי את האצבע לפי, מעבירה את לשוני על האזור החרוך. מאיפה זה הגיע עכשיו? , אזרתי אומץ והוצאתי את האצבע מהפה, מחליטה להתעלם מהכאב ולענות לשאלה ההזויה שנשאלתי לפני רגע, " מה לעזאזל, סווי? , מה גרם לך להגיע למחשבה המטופשת הזאת ? "
, שמעתי את סוואנה נאנחת בכבדות, "לא יודעת, אביגיל. זה מה שאני והבחורות מרגישות בזמן האחרון. את כבר לא איתנו, את עסוקה בדברים אחרים." ,
נעלבתי לשמוע שזה מה שכל חברותיי היקרות חושבות ,
"סוואנה, את החברה הכי טובה שלי, בחיים לא יימאס לי ממך, ולא מבלה או ממייגן. אין לי כלום בלעדיכן, אני מקווה שזה הדדי. לרגע גרמת לי לפקפק בזה." ,
היא משכה באפה, רמז עבה לזה שהיא התרגשה מדבריי, "אבי, ברור שזה הדדי, את הכל בשבילי. את המשפחה האמיתית שלי, את והבנות. פחדתי קצת, זה הכל." ,
הנדתי בראשי בספקנות, " סווי, את בוכה? ", סוואנה לא בוכה, זה פשוט משהו שהיא לא עושה, אבל, משיכת האף וקולה הלחוץ רימז לי שהיא בוכה, כנראה שאני באמת לא נמצאת איתן בזמן האחרון, זה זיעזע אותי כהוגן, " סווי, אל תבכי. את במחזור? " , שאלתי לחוצה, מתכוונת לבטל את טיילור, וללכת אליה, לתמוך בה, היא שאפה אוויר בלחץ, " ממש לא. מזל שאני לא במחזור, אני מתכננת לי לילה פרוע. אני לא יכולה להיות במחזור." , גיכחתי לעצמי , סווי שלי חזרה. סלסלתי במהירות את שיערי, והתמרמרתי בקול, " סווי, נכוויתי באצבע, לכל הרוחות, זה שורף." , גנחתי בכאב, מתחרטת על הרגע שנגעתי במכשיר הסלסול.
סוואנה צקצקה בלשונה, "מותק שלי, אם לא תשתפי את האצבע שלך עכשיו, ותמרחי עליה אלוורה, היא תשחיר ותתנפח. זה יהיה מכוער, תחשבי מה יקרה אם טיילור יראה אותה." , השתנקתי בבהלה, וניתקתי לסוואנה, מפחדת שהסיוט שהיא תיארה בפני יתגשם. רצתי לכיוון המקלחת, דורסת כל מה שעומד בדרכי.
שטפתי את אצבעי במים קרים ונעימים, מרחתי אותה במשחה, ולאחר כן בחנתי את עצמי שוב פעם במראה, משתוקקת לראות את התגובה של טיילור שיראה אותי, בסוף החלטתי לא לגרום לו לחכות, אין לי סבלנות למשחקים האלו. הטלפון שלי הרעיש והודיע לי על הודעה שהתקבלה,
תרדי מותק, אני למטה XOXO
חייכתי לעצמי ויצאתי מהבית, צועדת במהירות.
ראיתי את טיילור נשען על המכונית,רגליו שלובות אחת בשניה, ידו הימינית עוברת בשערו ופורעת אותו קלות, לכל הרוחות, הוא נראה טוב. כולו לבוש בשחור והצבע הנוסף היחידי זה צבע עיניו האפרפר. העלתי את עיני לעיניו,והופתעתי לראות הפתעה, תשוקה, וכעס.
רגע, כעס? , פניו זעופות, וגופו רחב ונוקשה,
הוא המשיך לנעוץ בי מבטים המומים, גורם לי להרגיש לא בנוח, חשופה מידי. הורדתי את שולי שמלתי למטה, וכתוצאה מכך חשפתי את חזי יותר. הוא פלט נהמה נמוכה, ושאל בבוטות, " מה לכל הרוחות , את לובשת?"
, הורדתי את מבטי אל שמלתי, הביטחון העצמי שלי יורד פלאים, "אמרת שאני יפה בלבן, חשבתי שתאהב את זה." , פניו התרככו מעט, וסוף סוף הוא הסתכל בעיני,
" את בהחלט יפה בלבן, והחולצה הזאת יפה גם היא. אבל, אני לא יכול שלא לתהות ולשאול אותך , איפה המכנסיים שלך ?" , פי נפער לעיגול רחב, הוא פאקינג אמר שאני לובשת חולצה. ובתור אחד שנהנה לבחון את המחשוף שלי, מה אכפת לו מה אני לובשת? , יישרתי את שמלתי ונפחתי את חזי בהתרעמות, "זאת שמלה. ואני אוהבת אותה, אם היא לא מוצאת חן בעיניך, זאת בעיה שלך." , הוא כיווץ את עיניו ולעס את שפתו באינטנסיביות, לבסוף הוא שיחרר נשימה קולנית והודה בקול רך, " את יפיפיה. אני פשוט מודע לעובדה שכל הבחורים במסיבה יחשבו ככה, וינסו להשיג אותך. אני מזכיר לך שהערב את באה איתי, אז את תיהי רק איתי כל המסיבה." ,
פשוט אין לי מה להגיד, הבחור הזה ללא כל ספק, יודע איך להכניס אותי להלם כל פעם מחדש. הוא חושב שבגלל שאנחנו נוסעים ביחד, אני אהיה רק איתו? , הוא יכול לקפוץ לי. ניסיתי להתעלם מהעובדה, שבדרך מיוחדת ובלתי ברורה, הוא דואג לי. גם אם הוא גורם לי לרצות לתת לו סטירה. בחיי, שהלחי שלו דורשת את זה.
התכוונתי לענות לו בהתחכמות, אבל אז מכונית שחורה ומוכרת נכנסה לשדה ראייתי, אמא הגיעה, איזה תזמון יש לה. היא לא יכלה להגיע עוד עשר דקות? ,
מרמרתי לעצמי, ורקעתי ברגלי כמו ילדה קטנה ומפונקת. טיילור הסתכל עלי בבלבול, לא מבין מה קורה לי. שמעתי את דלת המכונית נטרקת, ואמא יצאה ממנה, נעמדת מולנו. פניה זורחות ומתוחות, נדמה שהן כל כך מתוחות, שהן יכולות להיקרע. היא הסתכלה עליי בהתרגשות, " מותק התגעגעתי אליך, תני לאמא נשיקה." , גלגלתי את עיני אליה, ונשקתי לה בחוסר רצון. היא אפילו לא שאלה מי זה הבחור הזה שעומד לצידי, כולו מתרגש ומחכה שאציג את עצמו בפניה,
" אמא זה טיילור, הוא הדייט שלי להיום. טיילור, זאת אמא שלי, דיאנה."
אמא שלי שלחה אליו חיוך רחב, מלא בוטוקס, ואז עברה על שמלתי, " חולצה יפה, יקירתי. תהנו." , היא קרצה אלינו, ונכנסה לבית, משאירה אותנו לבד. צווחתי בדרמטיות, " זאת שמלה! " , היא יכולה לחרפן אותי, האמא הזאת. הפנתי את מבטי בתסכול אל טיילור, וכאילו שהגורל רצה להתעלל בי, ראיתי על פניו הבעה זחוחה ומרוצה, "אז אני הדייט שלך להיום?" , צעקתי בעצבנות, שולחת אליו מבט מסוכן, "תיקח אותי למסיבה , עכשיו!" , הוא נבהל וצעד אחורה, יוצר בנינו מרחק נכבד, "לעזאזל, אישה. תני לי רגע לנשום." , שלחתי אליו מבט רצחני, ונכנסתי למכונית. הוא נכנס אחריי, והחליט לנסות להפיג את המתח בעזרת בדיחות. צחקתי בקול, מנגבת את דמעות מעיני, "טיילור, אלו הבדיחות הכי נוראיות ששמעתי." , הוא שרבב את שפתיו, מעמיד פני נעלב , " אז למה את צוחקת?", הוא שואל וגורם לי לצחוק חזק יותר, "בגלל שאתה אידיוט." , צווחתי ותפסתי את בטני הכואבת, אני לא רגילה לצחוק כל כך הרבה. הוא הדליק את הרדיו והתחיל לשיר בקולי קולות, הזיופים שלו נוראיים. צחקתי והצטרפתי לשירה הנוראית שלו, מרגישה חופשייה ואמיתית. הגענו למסיבה, המקום רועש ומלא בילדים שיכורים. טיילור עצר את המכונית והביט בי בהתלהבות מדבקת. ציחקקתי כמו ילדה קטנה, ונשקתי ללחי שלו, מפתיעה אותו, "קדימה מותק, בואי נתחיל לחגוג." , הוא שלח אלי חיוך מקסים, ויצא מהמכונית, פותח לי את הדלת כמו ג׳נטלמן אמיתי. הנהנתי בראשי בהערכה, ונכנסנו שלובי ידיים למקום. הדבר הראשון שראיתי זה את החברות שלי בכניסה, לבושות בבגדים מינימלים, מאמינות במשפט
״ כמה שפחות, ככה יותר טוב." , הן התנפלו עליי, וחיבקו אותי, בוחנות את השמלה הקצרצרה שלי. טיילור סימן לי בשפתו שהוא הולך להשיג לו משקה, הנהנתי ופניתי לחברותיי. סוואנה צבטה את זרועי בשעשוע, "לכל הרוחות, בחורה. את משגעת. השמלה שלך הורסת. איפה החבאת אותה כל הזמן הזה?" , צחקתי בחיבה ושלחתי אליה חיוך מסתורי, מעמידה פנים שאני מסתירה סודות ממנה. היא ציקצקה בלשונה, ומשכה אותנו לחיבוק משותף. התחלנו לרקוד ולהנות מהערב. כל המבטים היו מופנים אלינו. וככה אהבתי את זה. התחלתי להרגיש בחיסרון של טיילור, וחיפשתי אותו בעיני. ואז הבחנתי בו, עיני נעצרו עליו, מוחי מתקשה להאמין למה שהוא רואה. טיילור מולי, רוקד עם רות. גופו צמוד אליה, כולה עליו, השדיים הגדולים שלה נמרחים עליו. הרגשתי את העצבים רותחים לי בגוף. ממש לא ציפיתי לזה. בן זונה שקרן.

הולי שיט!!!!!!
הדברים מתקדמים בצורה לא צפויה(;
מקווה שנהנתן לקרוא את הפרק❤️
אוהבת את כולכן!!
אם ההצבעות וההגבות יהיו טובות ומפרגנות אני אעלה פרק נוסף בקרוב!!! (קרוב מאוד)
אז יאלה תצביעו ותגיבו!!, אשמח אם תפרסמו אותו;)
הבחורה שבתמונה זה איך שאני מדמיינת את סוואנה, אתן מוזמנות לראות אותה ככה, או לרוץ עם הדימיון שלכן (:
~ירין~