My weakness (מוקפא)

פרק 5

**אביגיל**
פעם ראשונה שאני מחכה בקוצר רוח שבחור יתקשר אליי. אני יושבת זמן מה מול הטלפון, ומחכה שטיילור יתקשר או ישלח הודעה. אתמול בלילה, לפני שהוא הלך, הוא אמר ׳נתראה מחר׳ , מה זה אומר? , אני מאוד מקווה שהוא התכוון לזה ככה- נתראה מחר כשאני אבוא להסיע אותך לבית הספר. אבל אולי הוא התכוון שנתראה מחר בבצפר? , אני נאנחת בכבדות. בחיי, שאני אוהבת לסבך את הדברים, הבחור אמר לי נתראה מחר, אני לא צריכה להתלהב, בסך הכל בחור. אני זורקת את הטלפון בגסות על המיטה, ופותחת את הארון, אני מעבירה את ידי בין הבגדים, ועוצרת על סקיני ג׳ינס לבן שמושך את תשומת הלב שלי, אני אראה בו טוב. טיילור יאהב את זה. אביגיל, תפסיקי. את סתם מתלהבת, התנשקת איתו כמה פעמים, ביליתם כל הערב ביחד, אבל זה לא אומר שאת צריכה להתאים את הלבוש שלך לפי הטעם שלו, תקחי דברים בפרופורציה. אני שואפת אוויר אל ריאותי, מחליטה להאט את הקצב, להיות קולית. אני מוציאה מהארון מכנס ג׳ינס שחור משופשף, לובשת אותו בזריזות ובוחרת חולצת פסים קצרה, קצרה מאוד אבל אף אחד לא יעיר לי. אני נועלת את הוואנס השחורות שלי, ובוחנת את ההשתקפות שלי במראה, השיער החום והארוך שלי מסודר בגלים יפים על גבי ומסביב לפניי, והלבוש מחמיא לי. הטלפון מצלצל. הטלפון מצלצל! , אני רצה במהירות וקופצת על המיטה, מחפשת את הטלפון בין הסדינים והכריות. זה חייב להיות טיילור, אולי בסוף אני כן אסע איתו לבית הספר. לאחר לא מעט נשיפות וקללות אני מוצאת הטלפון, מצב רוחי יורד כשאני רואה על הצג ״סווי הכלבה״ , קיוויתי שזה יהיה טיילור. אני עונה בחוסר מצב רוח, " כן, סווי?" , קולי משקף את ההתלהבות שלי, או ליתר דיוק, את חוסר ההתלהבות שלי,
"אם הייתי יודעת שתעני לי בכזה טון לא הייתי מתקשרת. משהי ראתה שהיא עלתה במשקל בגלל כל האלכוהול שהיא שתתה? , והבינה שהיא הייתה צריכה להקשיב לי? " , השתנקתי ופערתי את עיני," פחדתי לבדוק. בכל מקרה, יש לי קצת רכילות בשבילך ובשביל הבנות. " , סווי צחקה ונהמה," רכילות, אחד מהדברים האהובים עלי. זה וקניות. שפכי הכל עכשיו, אחותי.", משכתי את הזמן כמו כלבה אמיתית, נהנת מכל רגע,
" לא. את תצטרכי לחכות שנהיה כולנו ביחד." , צחקתי בזמן ששמעתי אותה מקללת בשקט, "בחורה, את פשוט לא יכולה לעשות את זה. להגיד לי שיש לך משהו להגיד, ואז למשוך את ככה." , התמתחתי ופיהקתי פיהוק גדול,
" אני וטיילור התנשקנו." , שמעתי אותה מתנשפת ,
" הולי שיט, חכי אני יוצאת לבחוץ, אני חושבת שלא שמעתי טוב. " , צחקתי כמו ילדה קטנה, כולי התרגשות, "טוב בייבי, אני אדבר איתך בבית ספר, צ׳או." , חיכיתי לשמוע את הצעקות שלה , וזה מה ששמעתי אחרי כמה שניות בודדות, " שלא תעזי, אביגיל קליין. אם את מנתקת לי עכשיו, אני אבוא עד אליך ואקרע באכזריות את הג׳ינס האהוב עליך מדיזל. ", השתנקתי לנוכח המחשבה שמשהו יקרה לג׳ינס האהוב שלי, "נראה אותך סוואנה דרו, אני אכסח אותך אם רק תעזי לנשוף לכיוון הג׳ינס שלי." , אמרתי בטון רציני וחמור.
"אביגיל!! , הסברים עכשיו ומיד. את וטיילור התנשקתם? , מתי הספקתם?, הכרת אותו רק אתמול, בחורה אני גאה בך." , בהיתי בהלם בצג של הטלפון, כשראיתי שקיבלתי שיחה ממתינה מלא אחר- טיילור! ,
צווחתי בלחץ, "סווי! , טיילור מתקשר, אני אדבר איתך בהמשך. " , הספקתי לשמוע אותך צועקת , "שלא תעזי, קליין! " , ניתקתי לה, וקיבלתי את השיחה מטיילור ,
"היי." , אמרתי בקול ילדותי ומזויף, לכל הרוחות, אביגיל, הוא לא מטומטם. תנסי להיות קולית. כחכחתי בגרון ואמרתי בקול משועמם, " מה קורה?", צמצמתי את עיני כששמעתי אותו צוחק בקול רם, "מה מצחיק?" ,
הוא המשיך לצחוק בקול חזק, ואני התחלתי להתנשף בעצבנות, "אל תעצבן אותי. מה כל כך מצחיק?" , הוא מפסיק לצחוק בפתאומיות, "את, יפיפיה." , אני מתנשמת לנוכח הכינוי המחמיא, הוא קרא לי יפיפיה!, אני מצחקקת כמו ילדה קטנה, " אני בהחלט מצחיקה וללא כל ספק יפיפיה. מה אתה רוצה, טיי? " , שאלתי בהתרגשות, לפתע הוא משתקק לגמרי, וכל מה שאני שומעת זה את נשימותיו, "טיילור? " , אני שואלת, לא מבינה למה הוא שותק, " אני פה. אל תקראי לי טיי." , נפגעתי כל כך, שגופי נרתע אחורה. מה הבעיה שלו ? , הביטחון שלי יורד ואני מתחילה לגמגם, " מה אתה רוצה ממני? " , אני מנסה להיזכר אם שמעתי מישהו קורא לו טיי, אך אני לא מצליחה. למה הוא לא רוצה שאני אקרא לו טיי? , הוא מתנשף ונאנח בדרמטיות, "אני לא אוהב שאת קוראת לי טיי, אל תקחי את זה אישי. " , אני מגלגלת את עיני, כבר לא שמחה שהוא התקשר,
" פעם שלישית שאני חוזרת על אותה שאלה, מה אתה רוצה ?", אני כבר ממש לא שמחה שהוא התקשר, "אל תדברי אלי בטון הזה. " , הוא נוזף בי. הוא נוזף בי? , הוא נוזף בי. אני שואפת אוויר ומתכוננת למתקפה, אבל אז הוא מתפרץ, " אביגיל, זה לא יצא טוב! , לא התכוונתי שזה ייצא ככה. התגעגעתי אליך, אני רוצה להסיע אותך לבית הספר. עוד כמה זמן תהיי מוכנה? " , המשפטים הבודדים האלו הוציאו לי את כל הרוח מהמפרשים. הוא התגעגע אלי, והוא רוצה לקחת אותי לבית הספר.
אני צוחקת ואומרת בהתפנקות," יש לך דרך מיוחדת להראות שאתה מתגעגע אלי. ואתה שואל אם אתה יכול להסיע אותי או אומר? , אני מציעה לך לשאול." , אני חייבת להעמיד אותו במקום. אני לא יכולה לתת לו להיות השולט בקשר הזה, הוא לא יכול לעשות מה שמתחשק לו. למרות שלבנתיים, מאוד מתחשק לי שהוא יעשה את מה שמתחשק לו. אני שומעת צחוק עשיר וגברי, ונמסה כולי. הוא מושלם. אני כל כך מקווה שרק איתי הוא צוחק את הצחוק הזה,
" מותק . את לא אחת שאפשר להגיד לה מה לעשות. אני שואל אם אני יכול להסיע אותך." , אני חייבת לציין שהאגו שלי נפוח מאוד ברגע הזה, אני נוהמת בהסכמה,
"בהחלט ילדון. היום זה יום המזל שלך, בדיוק דברתי עם ידיד שלי בטלפון, התכוונתי לשאול אותו אם הוא יכול להסיע אותי, אבל התקשרת לפני שהספקתי לשאול, אז היום אתה זוכה להסיע אותי.", אני צוחקת בהתנשאות, שקר לבן לא יהרוג אף אחד, " אביגיל מותק, אני יודע שלא דיברת עם אף אחד. אני מתאר לעצמי שכל הבוקר רק חיכית לטלפון שלי, השתוקקת שאציע להסיע אותך. קדימה , אני בחוץ, תצאי. אל תגרמי לי לחכות לך." , פניי מתכווצות , אני בהחלט מופתעת, " אתה בחוץ? , ואם הייתי אומרת לך לא? " , אני שואלת בתוכחה, הוא מגחך," את בחיים לא תגידי לי לא, מותק. קדימה תזיזי את הישבן שלך לפה. " , פי נפער ועיני מביטות בהלם בצג הטלפון, הוא ניתק לי! , חצוף, האגו שלי קיבל מכה חזקה. הוא לא התכוון לקבל לא. אני אראה לו מה זה להתעסק איתי. אני נאנחת בכבדות וקמה בעצלנות איטית מהמיטה, מתקשרת לסווי. היא עונה בצלצול השני,
" כלבה! , נזכרת באחותך? " , אני מחייכת למשמע הקול החצוף שלה," אני אף פעם לא שוכחת אותך, בייב. טיילור מחכה לי בחוץ, יש לי טרמפ, אל תעברי דרכי." , אני שומעת את מייגן צועקת,
" זונה! , מה קורה בינכם? , זיינת אותו כבר?" , אני צוחקת בקול רם, "אבי, תספרי לנו! הוא טוב? , תזרקי לנו עצם, אם לא נוכל לקבל את הסטייק, לפחות נקבל שאריות." , בלה אומרת בדרמטיות , " בנות, אתן תצטרכו לחכות, אני לא מספרת רכילות טובה בטלפון. ודרך אגב, התנשקנו." , אני שומעת מספר מכובד של קללות, אנחות, התנשפויות וצווחות. אני אוהבת את החברות שלי. אני מנתקת את הטלפון בזריזות, ולוקחת את התיק. הוא חיכה מספיק זמן. אני יוצאת מהדלת , והדבר הראשון שאני רואה זה את הגוף הארוך והרחב של טיילור נשען על דלת המכונית, פניו זעופות. אני מוציאה לו לשון וצוחקת בקול, "לא יפה לך עצבני." , חיוך אלכסוני וסקסי חוצה את פניו, מחליף את ההבעה הזעופה," בואי לפה, יפיפיה." , אני מתקדמת אליו ונכנסת לתוך חיבוקו, מזיזה את צווארי, נותנת לו מקום לשחק בו. נשיקותיו עדינות, שפתיו נוגעות ולא נוגעות, מתגרות בי. אני נוהמת וחובטת בחזה הקשה שלו. ואז מרגישה את עוצמת המכה על בשרי, " לכל הרוחות, החזה שלך קשה, ומכאיב." , אני מתנשפת ומשפשפת את היד במכנסי, מנסה להעביר את הכאב. הוא מעביר את שפתיו על לחיי ונושק לה קלות, וכשאני מתחילה להתעצבן , ולדרוש ממנו שינשק אותי באמת, הוא נושך את הבשר שלי, גורם לי לקפוץ בבעתה, " אאוץ׳ , למה עשית את זה ? , זה כאב! " , אמרתי בקול עצבני, הוא הסתכל על סימן הנשיכה וחייך ברשעות, " זה בגלל שגרמת לי לחכות לך, טיזרית קטנה." , אני משפשפת את הלחי הכאובה, ודוחפת את טיילור, "תזוז, אני רוצה להתסכל במראה." , הוא מפנה לי את הדרך," מראה, מראה, מראה. זה רק מה שיש לכן בראש. זה ומה אתן לובשות." , אני מתבוננת בהיסטריה על הסימן הגדול שיש לי בדיוק באמצע הלחי, אפילו עיוור לא יוכל לפספס אותו. לכל הרוחות, טיילור עשה לי פאקינג היקי! , הוא עשה לי היקי בפרצוף. אני מסתובבת אליו בזעם, מתכוונת לפרוץ בנאום, אבל הוא בשיא חוצפתו, שולח אלי את ידיו ומחבק אותי, מעביר את ידיו על מותניי, "את לא לובשת לבן היום. אני לא אוהב את זה, תלבשי מחר לבן. " , אני שולחת אליו מבט עצבני, "אתה עשית לי היקי בפרצוף, פאקינג היקי מזדיין בפרצוף! " , אני מרגישה שאני עומדת להתפחלץ מעצבים. הוא מזעיף אלי את פניו, שמוק. הוא עוד מעז להתעצבן עלי, " אל תקללי ככה. ובמיוחד כשאת לידי. " , בן זונה חצוף. הוא עשה לי היקי על הפנים, ואז עוד מעז להתלונן על הדיבור שלי. אני מחייכת אליו וחושפת אצבע משולשת, " זוז לי מהדרך, טיילור." , הוא נושך את אצבעי, מעניש אותי. אני מביטה בפניו הזועמות בפנים זועמות משלי. אני אנצח בקרב המבטים הזה, "אם אתה לא מפנה לי את הדרך, אני מתקשרת לסוואנה שתבוא לקחת אותי.", הוא מגחך ומרפה מההבעה הזועפת, טכנית ניצחתי. מה מצחיק את המתנשא הזה? , "את לא תלכי עם אף אחד אחר מלבדי." , הוא מפנה לי את הדרך, ואני מגלגלת את עיני מאחורי גבו, מנצלת את זה שאין לו עיניים בגב. אנחנו נכנסים למכונית, הרדיו דלוק, וברקע נשמע השיר, "I'm Yours" , של ג׳ייסון מראז, אני אוהבת את השיר הזה. אבל את הגרסה של טיילור יותר. הוא מזייף בקולי קולות, מלא בביטחון עצמי מופרז, ופנים ממיסות. אני מתקרבת ללהבות שלו מרצוני החופשי, מוכנה ורוצה להיכוות ממנו. אני נופלת חזק. הוא מסתכלת עלי בעיניים נוצצות, "אני שלך." , אני עוצמת את עיניי, מפחדת מהרגשות שעלולים לצוף בהן, הרי העיניים הן החלון לנשמה. ואני לא רוצה שטיילור יחשוף את הנשמה שלי. ידו מונחת בתמימות על ברכי, גורמת למתח ועצבנות בגופי. הוא ממשיך לשיר וללטף את ברכי, שמוק! , אני פותחת את עיני, בולעת רוק ומתחילה לשיר איתו, לצחוק וליהנות מהרגע, לזרום. אני כל כך רוצה שהוא יהיה שלי, ושאני אהיה שלו. אני כבר שלו? , הוא ממיס אותי במילה, מרכך אותי במבט, ומטלטל אותי במגע קל. זאת מערבולת שאין דרך חזרה ממנה. אז, אני כבר שלו? , אני מקווה שלא. כי הוא לא שלי. עדיין לא. אני מתכוונת להיאבק כדי שהוא יהיה שלי. אני מניחה את ידי בזהירות על ידו, ליבי פועם בחוזקה, כמו שתמיד קורה כשאני לידו. השיר מסתיים ואחריו מגיע שיר נוסף, "Love me again" , של זמר שאני לא זוכרת את שמו, וגם לשיר הזה יש את "גרסת הטיילור" , אני מסתכלת עליו שר את המילים, ותוהה אם הוא יכול לאהוב אותי , אם אי פעם הוא יאהב אותי. אני רוצה שיאהב אותי , מאוד. אנחנו מגיעים לבית הספר, מחשבותיי נקטעות. וטוב שכך, נהיה לי כאב ראש מכל המחשבות האלו. אנחנו יוצאים מהרכב וטיילור לוקח את ידי בידו, ולא משחרר. אנחנו עוברים במסדרון, וכמו תמיד, התלמידים מפנים לי מקום לעבור. הם מביטים בי מוזר, הם תמיד מביטים בי, אבל הפעם הם בוהים. אני מסתכלת על טיילור, אך פניו ריקות מהבעה , מסתכלות קדימה. אני לוחצת את ידו בחוזקה, והוא מסתובב אלי ושולח לי קריצה. אני מתנשפת בהקלה ומחייכת אליו, חשבתי ששוב פעם הוא מתהפך לי. אנחנו נכנסים לכיתה, כניסתנו משתיקה את כל ההמולה, כל המבטים נעוצים בנו. טיילור עוזב את ידי במהירות, אני מביטה למטה אל ידי היתומה ממגעו, ואז מעלה את מבטי אליו. הוא מתבייש בי? , הוא מביט בי במבט לחוץ," אני לא רגיל לכל תשומת הלב הזאת." , הוא אומר בכנות. אני נרגעת ומחייכת אליו, מנסה לתמוך בו. אנחנו מתקדמים לספסל האחורי, ואני לא יודעת איפה אני אמורה לשבת. טיילור מניח את התיק שלי ליד המושב שלו, וסוואנה מחכה שאני אתיישב לידה כמו כל יום, מאז כיתה א׳ . אני מסתכלת על טיילור ושולחת לו חיוך מתנצל, "סורי בייב , אני יושבת ליד סווי." , הוא מהנהן אלי ומחייך חיוך רחב, "הכל טוב, מותק." , אני מתיישבת ליד סווי, ושמה לב שהתיקים של הבנות כבר לא מונחים בשולחן הרגיל שלהם. הבנות מבינות שזה המקום של טיילור. אני מחייכת ומסובבת את פני אל הבנות, אני מתכוונת לפצות את פי, אך הן צווחות ופוערות את עיניהן ,"לעזאזל, אחותי. היית צריכה לשים על זה שכבה נכבדת של מייקאפ." , אני מכווצת את פני בחוסר הבנה מוחלטת, "כן , בחורה, לא כולם צריכים לראות שנהניתם אתמול." , מייגן אומרת בחיוך ושולחת אלי ואל טיילור קריצה רבת משמעות, בלה מתרפקת על השולחן ומחייכת, " ההיקי על הפרצוף שלך מרמז על השתובבות רצינית. לא ענית לנו על השאלה בבוקר. הוא טוב? ", היא שואלת ומצביעה לכיוון טיילור. אני משתנקת ומסתכלת בבעתה על טיילור, פרצופו הזחוח וחיוכו המרוצה מעידים על כך שאנחנו מלטפות לו את האגו. אני מגלגלת עיניים," לא כל כך, את יכולה לקחת אותו, אני כבר סיימתי." , אני אומרת בחיוך מתוק ומסתכלת על טיילור, עיניו מביטות בי במבט מסוכן, "תשמרי על הפה שלך, מותק. את לא רוצה לקבל נשיכה על הלחי השניה, נכון?" , בן זונה מתנשא, " אתה לא תתקרב אלי בכלל, אז אתה יכול לשכוח מנשיכה נוספת." , אני אומרת נחרצות.
אני מזועזעת שיש לי סימן נשיכה על הפנים, פאקינג שטף דם! , איזה בושות. הוא מביט בי ושולח אלי חיוך פייסני, "בייבי תכניסי את הציפורנים. אני מכריז על הפסקת אש.", אני מתכוונת להתחכם ולסרב להפסקת האש שלו, אבל אז אני רואה את רות בשדה הראייה שלי. היא מתקדמת לכיווננו. אני שולחת לו חיוך פתייני ומניחה על כתפו את ראשי. הוא צוחק, "ככה אני אוהב אותך. כולך צייתנית ונמרחת עליי." , אני נוחרת בקול, אבל נשארת במקומי. מבהירה לרות בלי מילים שהוא שייך לי. אני שומעת את סוואנה פולטת נשיפה, " הוא כנראה ממש מיוחד אם את נותנת לו לדבר אליך ככה. " , טיילור מסובב את מבטו אליה ,"ברור שאני מיוחד." , אני מגלגלת את עיני, ובלה צוחקת. רות עומדת מולנו, מתכוונת לפתוח עם טיילור שיחה. במקרה, בלי שום סיבה, מתעורר בי חשק עז לנשק את צווארו של טיילור. אני מרימה את ראשי ומנשקת קלות את צווארו, משאירה עליו סימני אודם חלשים," ואו בחורה, את העניינים האלו תשאירו לעצמכם. לא כולנו צריכים לראות את זה. או רוצים. " , מייגן אומרת בדרמטיות. בלה צוחקת וצווחת, "אני רוצה! ", אני צוחקת בקול רם ושולחת אליה מבט מזמין, " את תמיד מוזמנת, בל." , היא מסמיקה קלות ושולחת חיוך פלרטטני. אני שומעת אנחה מצד רות, ורואה אותה מתיישבת בכיסא שמול טיילור, כשגבה אלינו. המורה נכנסת לשיעור, והדיבורים והרעש מפסיקים. איזה כיף, שעתיים של פיזיקה מתחילות. השעתיים עוברות באיטיות מייסרת כשמידי פעם טיילור מוריד את ידו ומעביר אותה על ירכי בצורה מסוכנת. אני שולחת לו מבט רצחני כל פעם מחדש, אך זה לא מונע ממנו להמשיך להתגרות בי. השעתיים נגמרות , וכשאני חושבת שהסבל נגמר סופית, אני מגלה שאני טועה. ובגדול. רות מסתובבת אלינו, או ליתר דיוק אל טיילור, ושולחת לו מבט מלא ריסים שחורים ודביקים ונוף רחב של מחשוף ענק. אני שונאת אותה. החיוך שלה פלרטטני וזול, "היי טיילור, שיעור הבא אתה יושב לידי! " , אני מסתכלת עליה המומה, חצופה ! הוא שלי. אני מחכה לסירוב של טיילור, אך הוא לא מגיע. אני רק שומעת צחוק מלא וגברי. חשבתי שרק איתי הוא צוחק ככה. בן זונה. אני מכניסה את הדברים שלי לתוך התיק ומכחכחת בגרוני, אני זוכה לאפס התייחסות. רות מעבירה את ידה בשיער המחומצן שלה," טיי, מתי אני באה אליך? " , אלוהים אדירים. היא קראה לו טיי, וטיילור לא מתעצבן עליה. כשאני קראתי לו ככה הבוקר הוא אמר לי במפורש לא לקרוא לו ככה. הזעם שלי בוער בגופי. הוא צוחק ואומר, "אני אצל אביגיל היום." , ואז הוא מניח עלי את ידו. הוא אצלי היום? , ממש לא! , "זה בסדר טיי, במילא אני עסוקה היום. אתה יכול להיות איתה." , אני אומרת באיפוק ושולחת לו מבט שאומר- אם תעז להיפגש איתה או להמשיך את השיחה הזאת, אני אהרוג אותך. הוא מצמצם את עיניו, "לא אכפת לך שרות תבוא אלי? " , בן זונה! , הוא עוד שואל אותי את זה? , הוא לא רציני. אני לוקחת את התיק שלי ואומרת בציניות, "בטח טיי. " , הוא מזעיף את פניו אלי, ואני מפנה לו אצבע משולשת. אני מתקדמת כדי לצאת מהכיתה אבל מאבדת את שיווי המשקל כשרות שמה לי רגל. בת זונה! , אני מועדת ותופסת בשולחן שלה על מנת שלא ליפול. אני שומעת אותה מגחכת, "אוי מותק, תיזהרי שלא ליפול. " , אני מתכוונת
לענות לה ולהוציא עליה את העצבים שלי, אך אני שומעת את מייגן צועקת, "אוי מותק, תיזהרי שאני לא אפנצ׳ר לך את הציצים." , ואז סוואנה אומרת במתיקות מזויפת ,
"איך את לא נופלת עם כל המשקל הזה שלך? , לא כבד לך?" , אני רואה את פניה של רות מחווירות, והיא מחזיקה את החזה הגדול שלה בבהלה. אני מעיפה מבט אחרון בטיילור, ורואה שפניו המומות. תסגור את הפה, אידיוט. ממה אתה כל כך מופתע? , אני יוצאת מהכיתה במהירות, שומעת את הבנות צועקות מאחורי שאחכה להן , ואת טיילור העצבני קורא לי לחזור. אני יוצאת לבחוץ, ומחליטה ללכת לחצר האחורית. אני לא יוצאת לשם אף פעם, רק המעשנים שם. אני שואפת אוויר ומקללת בקול רם את טיילור ורות, " שני זבלים! , שונאת אותם. שיילכו להזדיין." , ואז אני שומעת קול נמוך ומרוצה, " איזה פה מלוכלך. את תנשקי אותי עם הפה המלוכלך הזה? " , הקול מעביר בי צמרמורות לאורך כל הגוף, אני מרגישה בחילה איומה. אני רואה מולי את הבלונדיני מהמסיבה, אותו בחור שניסה לאנוס אותי. הוא מתקרב אלי במהירות מפחידה, כשעל פניו שטפי דם וסימנים כחולים. אני נמצאת לבד עם בחור שניסה לאנוס אותי.

הי בנות!!
מקווה שאהבתן את הפרק של היום, החלטתי שבסוף הפרק הזה יהיו מטרות,
100 הצבעות
ו40 תגובות
תנו לי להעלות את הפרק הבא!
החתיך הורס הזה שבתמונה למעלה זה איך שאני מדמיינת את טיילור!! תודו שהוא הורס!!!!! מוזמנות לדמיין אותו ככה או לרוץ עם הדימיון שלכן(:
דרך אגב זה יהיה נחמד אם תכתבו שהתמונות של הדמויות תורמות או שסתם חופרות חחחח
אוהבת את כולכן!!
~ירין~