חורבן הירח

פרולוג

אני מרגישה את חוד הסכין של אבי חותך את הלחי שלי.

מפיו נודף ריח של אלכוהול. אני שומעת את קול צרחותיה ותחינותיה של אימי ברקע. חושיי מתערפלים, ואני מרגישה כמעט מנותקת מגופי.

הדבר היחיד שמחזיק אותי בהכרה זה הדאגה לשלום אימי, אבי נהנה לענות אותנו ולראות אותה סובלת. אני מתכווצת בשקט ומתחננת בליבי שלא תצעק. זה רק יחמיר את המצב. אני לא יכולה לזוז, ואני לא יכולה להציל אותה. אני ואחי גרג קשורים ביחד לכיסא.

ואז הסכין מפלח את ליבה של אימי, ואני שומעת צרחה.

יש ריח של דם באוויר.

ואני שמה לב שהצרחה בוקעת ממני.

מאחורי, אני שומעת גם את גרג מיילל. אני מתעוררת לקול חבטה.