מורדי המחתרת מתרוצצים ברחבי החצר שלצד הקרון ואורזים את חפציהם בקצב קדחני. הבוקר, אחד ממרגלי המחתרת הודיע לנו מהאימפרייה שגילו את מיקום הסניף שלנו, וכי בדרך לכאן מגיעים כשלוש מאות חיילים.
אנחנו צריכים להתקפל במהירות ולהסתלק מכאן לפני שיטבחו בנו.
ארטמיסיה לקחה את תפקיד המפקדת מאז שמאשה התפוגגה. היא מתרוצצת בין כולם ומחלקת את פקודותיה, בזמן שאני ממלאת את תפקידי שהוא בעצם לאסוף את כל הנשקים שיש ברשותנו, ולחלק אותם למורדים.
הם רבים יותר ממה שציפיתי. בערך כמאה איש שהתגלו כחלק מהמחתרת התאספו מכל קווצות הכפר, ואפילו מהכפר הסמוך. "אנחנו בהחלט רבים יותר ממה שנדמה לך." ארטמיסיה אמרה לי כשנדהמתי הבוקר מהכמות האנשים. "אני בהחלט גם מקווה שאנחנו רבים יותר ממה שנדמה להם." עניתי לה אז.
עוד לפני הזריחה הקימו אותי בבהלה, והודיעו שמסתלקים לארצות החופשיות. אני עוד לא מצליחה לעכל את האירועים המתרחשים לפתע במהירות כזו.
אך שמחתי לשמוע את הבשורות. משום שהארצות החופשיות הם האויבים של אימפריית הזהב זה כבר שבעים שנה, ושם נוכל להילחם לצד בני בריתנו בקרב רציני ולא רק בטרור.
אנחנו נהיה רבים יותר, וכך סיכויינו בקרב יגדלו וכבר לא יהיו כה מגוחכים.
כשאני מסיימת לחלק למורדים את התחמושת, אני חוגרת למותניי חרב קלילה ונוחה שחישלתי לעצמי בכבשן השחור, סכין אחת במגף הימני, אחת בזרוע השמאלית, פגיון בחזייה, ולבסוף אני תולה על כתפי את האשפת החיצים שלי. אני מוצאת בתיק העור שלי סמרטוט השחור, וקושרת אותו לפניי כך שיסתיר את הפה ואת האף.
טדי לוטש בי מבט בעיניים פעורות לרווחה. "את נראית... את נראית..."
"אני נראית כמו מחבלת." אני משלימה אותו בגיחוך קל.
"לא. את נראית מרשים." טדי מעווה את פניו בתסכול.
"מרשים זו לא המילה, ידידי הנכבד." ניק קופץ מאחוריו. "תגיד את זה."
"את נראית יפיפייה."
הפעם ניק מעווה את פניו. "יפיפייה זו בכלל לא המילה. היא לא באמת כזאת עדינה ושברירית. תגיד את זה אחי, לא להתבייש. היא חברה שלך!"
"אוך. לך לעזאזל." טדי דוחף אותו מעליו.
"הוא רוצה להגיד לך שאת נראית סקסית!" ניק מקפץ מאחוריו שוב.
"אוי שתוק!" טדי נראה כאילו הוא משתוקק שהאדמה תבלע אותו.
ניק מרקד ומקפץ סביבנו. "כן כן. את יודעת? הוא כל הזמן מדבר עלייך. אייריס אייריס אייריס. הוא באמת מאוהב בך מעל הראש. כשהוא רק ראה אותך לראשונה הוא אמר לי שאת סקסית בטירוף, ושהוא רוצה-"
YOU ARE READING
חורבן הירח
Teen Fictionאני מרגישה את חוד הסכין של אבי חותך את הלחי שלי. מפיו נודף ריח של אלכוהול. אני שומעת את קול צרחותיה ותחינותיה של אימי ברקע. חושיי מתערפלים, ואני מרגישה כמעט מנותקת מגופי. הדבר היחיד שמחזיק אותי בהכרה זה הדאגה לשלום אימי, אבי נהנה לענות אותנו ולראות...
