אזהרה⚠️: פרק זה מכיל תכנים של אונס והרבה מאוד אלימות, הקריאה באחריותכם בלבד. האונס מפסיק אחרי שלושה כוכביות.
רעד והבזק של פחד גולמי עובר בגופי.
מאשה מחייכת אלי את חיוכה המעוות עם פיה המצולק, ורטייה שחורה מכסה את עינה החסרה שגורם למראה שלה להיראות יותר אכזרי. תחושת הצמרמורת המוכרת עוברת במעלה גבי, וגורם לגבי להתקמר מעט פנימה. פחד גולמי כזה לא הרגשתי מעולם, ואני מרגישה שמאשה ניזונה ממני בזמן שאני משותקת בכל הגוף.
היא מתחילה לגרור אותי לאורך חדר העבודה, ובחדר העבודה נמצא שולחן כתיבה שעל הקיר מאחוריו תלויים רשומים של אנשים.
היא מפילה אותי על הספה בזמן שאני מנסה להסיח את דעתי מפניה הנוראיות, ומתרכזת בדמויות מאחוריה. למרות כל מאמציי, אני עדיין רואה אותה בוחנת את גופי בתאווה חולנית. "התגעגעת אלי זונה שלי? הייתי צריכה להתאפק ולחכות שאת תנגסי בפיתיון. באת אלי כל כך בקלות, כל הכבוד לך."
היא קורעת ממני את חולצתי, ומגלה מתחת עור ברווז וחזה מכווץ בגלל אדי הקור שבאים ממנה בגלים. "לכי לעזאזל." אני מוצאת אומץ להגיד ולירוק לעברה. ראשי מוטח לצד אחד, לחיי עולה באש לפני שאני מבחינה בכלל שהכתה אותי.
"שקט." היא מאריכה את המילה חרישית, כאילו היא שם של מאהב. "זאת הייתה טעות לומר את זה, ילדה טיפשה." היא נשענת קרוב אלי, שפתיה סנטימטרים משפתיי, ועיניה המתות מלאות אור, ולרגע קט היה נדמה שגם בזעם מטיל אימה.
במשיכה אחת היא מורידה את מכנסיי, ומצמידה אותי לפינה בזמן שאני זועמת על עצמי שאני לא מסוגלת לזוז. אני מרגישה את הקור שעוטף את גופי מתגבר מרגע לרגע.
אני מביטה בה בזעם חסר אונים כשהיא מפשיטה מעצמה את בגדיה. ראשי מתערפל במהירות כשגופי מעדיף שלא לחוות את האירוע המזעזע בבהירות כה רבה.
"את שלי." היא לוחשת לאזני. פיה עובר על חזי, מקפיא אותו והופך אותו לקרח. אני מתחילה לדמוע ולהתחנן מרוב ייסורים. "בבקשה, תפסיקי-"
היא מלטפת את לחיי בהתגרות. "חבל רק שאת בוחרת לא להנות."
"למה שתעשי לי את זה?!" דמעותיי מרטיבות את העצם הבריח שלי.
"את יודעת," היא אומרת תוך כדי שהיא תוקעת לתוכי שלושה אצבעות בבת אחת, והן מקפיאות לי את כל הנרתיק.
"שדי קיפאון מכורים להנאות גופניות ברגע שאנחנו משיגים גוף. הייסורים מזינים אותנו. אני עושה את זה מצד אחד כדי שאוכל להתקיים בעולם שלכם, ומצד שני זו הנאה גדולה."
היא מתעלמת מהצרחות שלי עד שהיא דוחפת לי סמרטוט לפה, ואני באבדת את ההכרה.
***
YOU ARE READING
חורבן הירח
Teen Fictionאני מרגישה את חוד הסכין של אבי חותך את הלחי שלי. מפיו נודף ריח של אלכוהול. אני שומעת את קול צרחותיה ותחינותיה של אימי ברקע. חושיי מתערפלים, ואני מרגישה כמעט מנותקת מגופי. הדבר היחיד שמחזיק אותי בהכרה זה הדאגה לשלום אימי, אבי נהנה לענות אותנו ולראות...
