אנדרומדה ~מתמשך

פרק 3 - מתחילים ברגל שמאל

רותם הופיעה בקול פיצוץ דק בירכתיה החשוכים של מה שנראה לה כמו הכלאה בין מחסן לבית מלאכה. סחרחורת תקפה אותה, כמו אחרי כל פעם שהשתגרה, והיא מצמצה מספר פעמים ועיסתה את רקותיה כדי להפיג את הטשטוש שחשה.

היא הביטה סביב, בקושי מצליחה לראות דבר בעלטה. היא הצליחה להבחין במין שולחן עבודה שעמד בפינת החדר, ומתלה עליו התנדנדו סכינים בוהקות בגדלים וצורות שונים מעליו. ליד אזור השולחן היה עיגול כהה קטן, שהיא שיערה שהיה מרבד, וערימת מכלים ריקים עם שאריות צבעים בוהקים דולפים מחלקם. מעל הערימה הודבק פוסטר מקושקש של משחק מחשב חדשני, עם שתי דמויות עומדות גב אל גב ואוחזות ברובים זוהרים.

רצועת אור בהירה שנבעה מאזור אחר במשאית האירה באור קלוש את החדר בו רותם שהתה, והיא קלטה בעיניה החומות חמש צלליות חולפות באזור ההארה. היא נצמדה לקיר המתכת הצבוע בעדינות, מתפללת שלא יגלו שהיא נמצאת שם.

זה עבד, והצלליות התקדמו לעבר חלקים אחרים בחלל, משאירות את רותם מלאת הקלה.

אחרי מספר דקות בהן היא נשארה דחוקה ומצונפת לצד הקיר, רותם הופתעה כאשר החדר זז, וכאילו נדחף קדימה. היא איבדה את שיווי משקלה ונפלה על ישבנה, מניחה שכנראה השתגרה לתוך סוג של רכב. למה זה היה חייב להיות דווקא רכב? חשבה בזעף.

צעדים נשמעו על רצפת המתכת לא הרבה אחר כך, מבהילים את רותם וגורמים לה להניח את זוג ידיה על פיה כדי שלא ישמעו את נשימותיה העזות.

נערה בוגרת וגבוהה ביותר נכנסה לחדר ברעש, ניגשת מייד לשולחן העבודה ומרימה את רגל ימינה אילו. היא תחבה את ידה מכוסת הכפפה חסרת האצבעות לתוכה, והוציאה ממנה סכין משוננת. היא עשתה את אותו הדבר לרגלה האחרת במהירות, ואז הוציאה מחגורתה השחורה שני אקדחים, שרותם אפילו לא שמה לב שהיו שם.

רותם עצרה את נשימתה באימה, מוציאה קול חלש בתהליך, אך זה בהחלט הספיק לנערה הבוגרת, שהפנתה את פניה המחודדות אליה, ניתקה את הרובה שלה מגבה, וירתה קרן לייזר אדומה לעברה.

מתוך אינסטינקט טהור, רותם השתגרה מאחורי הנערה, ששמעה את צליל הפופ שהשמיעה תמיד כאשר התגשמה בחזרה למציאות, והפנתה את פניה אל רותם, שעכשיו עיניהן הכחולות כקרח צונן היו פעורות בהפתעה.

"מה זה היה?" היא צעקה והחוותה לעבר רותם הדוממת, שמשכה בכתפיה בלית דבר אחר להגיב.

"את באה איתי!" היא החליטה במהרה, וחיבקה את רותם בעוז, שהתפתלה באחיזתה בניסיון כנראה נואש להתחמק.

הנערה הוליכה את רותם לאורך המסדרון המרושת בדלתות עד שהגיעה למין חדר אספות שכלל בתוכו ספה ישנה וקופצנית וכמה כורסאות שנראו יד-שנייה. על הספה ישבה אישה צעירה יחסית שהרימה את גבותיה החומות למראה הנערה ורותם שניסתה לחבוט את דרכה מחוץ לאחיזת הברזל שלה. לידה ישב נער גבוה, קצת יותר מבוגר מהנערה, שהיה לבוש במדי האסירים של האיחוד וכוסה בשמיכת צמר נעימה. מחדר הנהג הפתוח שאור שמש זרם דרכו, נהג הרכב שעד עכשיו היה מרוכז לגמרי בעבודתו לא יכל לעצור בפיתוי, וסובב את כיסאו כדי לחזות במאורע שכולם נראו המומים לגביו.