נשמעו שלוש דפיקות מהירות על דלת המתכת של החדר שניקה ורותם חלקו, אך רק האחרונה שהתה בו כעת.
"כנס," רותם הזמינה בקול עייף, שנהפך עמום בגלל סינון הדלת.
"זה רק אני," חייך מייקל כשהצליח סוף-סוף לגרום לדלת החורקת להיפתח. "אני באמת צריך לשמן פה את המכניקה, היא כבר ממש מקרטעת," הוא מלמל, כאילו לעצמו.
רותם הצליחה להוציא גיחוך קטן מפיה, והמשיכה להתעטף בשמיכות הצמר שהיוו כשק השינה שלה. הוויכוח האחרון עם ניקה באמת היה הקש האחרון עבורה, והיא חשה שסיר המגמה הבוער שהיה מערכת היחסים שלהן עלה על גדותיו וזלג נוזל רותח לכל עבר.
"מה קרה רו-רו, שוב פעם הקריזות של ניקה? שומעים הכל דרך הקירות הדקים האלו, פשוט בלתי נסבל אם את שואלת אותי," מייקל גלגל את עיניו הכהות והממושקפות בציניות.
"רו-רו..." רותם הרהרה. "אני אוהבת את הצליל של זה."
"אני יודע שאת אוהבת. כינויים זו המומחיות שלי," הוא אמר בגאווה.
"לגבי ניקה... אני לא מצליחה להבין מה הסיבה, אבל היא פשוט ממש שונאת אותי משום מה, יש לך מושג למה?"
"תקשיבי. ניקה יכולה להיות תוקפנית מאוד, תאמיני לי, חוויתי יותר מידי מהצד הזה שלה, אבל היא לא עושה את זה מרוע טהור. זאת הדרך שלה לגונן על המשפחה שלה, ומכיוון שאנחנו המשפחה שלה, היא מנסה לשמור עלינו מפלישות חיצוניות - את," מייקל החווה לעברה, ורותם הסמיקה קלות.
"אז אתה אומר שהיא שונאת אותי בגלל שאני מאיימת כביכול על יציבות המשפחה שלה?" שאלה רותם, ורחמים זעירים כלפי הנערה הבלונדינית החלו להיווצר אצלה.
"ממש כך," אישר מייקל. "אפרופו חברויות ויריבויות, שמתי לב שאת קרובה ככה לג'ון, מוכנה להסביר?"
"זה ממש לא בקטע הזה," רותם מיהרה להכחיש בהנדת ראש מהירה, למרות שכאשר הקדישה לכך יותר מחשבה, הרעיון של קשר מסוג אחר לא נראה מאיים כל כך...
"אני רואה הכל. אולי זה נדמה כאילו אני סתם מרוכז בנהיגה שלי מבלי להקשיב לכל הריכולים של הצוות, אבל אני מאזין לכל מילה ממה שאתם אומרים," הוא אמר בנימת קול מסתורית ונענע את אצבעותיו בתיאטרליות.
"בכל זאת," רותם נותרה בעמדתה.
"לג'ון יש קסם אישי מיוחד במינו, ואם הוא היה יוצא למועדונים, כל הבנות כבר מזמן היו מרוחות עליו. אני ממש לא מאשים אותך."
"קסם אישי אתה אומר... אולי זאת הסיבה שניקה יריבה שלי?"
"ממש לא ושוב פעם לא. ניקה לא מעוניינת במערכת יחסים. בכלל. לא עם אף אחד או אחת."
"אה," רותם הבינה, וניסתה, ללא הצלחה, להעלות בדעתה את ניקה מאוהבת במישהו.
"אה," הסכים מייקל. "תגידי, בכל הקרבה שלכם, שמת לב למשהו... שונה בו?"
YOU ARE READING
אנדרומדה ~מתמשך
Science Fictionרותם כלואה בבית הכלא הכללי אשר בנקודת נמו - המקום המרוחק ביותר בכדור הארץ - מזה שישה חודשים, וכבר התרגלה לדממת האלחוט בתאה ולבדיקות השגרתיות של שומרי האיחוד בכל יום בשעה קבועה. היא כבר כמעט עמדה לקבל את מצבה הנורא ולשבת בחיבוק ידיים, עד שיום אחד, הי...
