"תקשיב למחשבות שלי, מה אתה שומע?" שאלה רותם בעת ישיבתה מול דייוויד על הספה הנוחה בסלון האנדרומדה.
הם ישבו כך כבר שעה לפחות, מצליבים מבטים ומנסים להתאמן על יכולותיהם. דייוויד היה צריך יותר אימונים מרותם, כמובן, אבל תרגול לא יזיק גם לה, שלא יכלה להשתמש ביכולותיה חצי שנה. רותם התבוננה בפרצופו של דייוויד מתקרב אליה, כניסיון לקלוט יותר מהדי הגיגיה, אבל היא נדה בראשה, וסימנה לו ללא מילים לחזור למיקומו הקודם.
הוא נאנח ועצם את עיניו, וכאשר עשה זאת, רותם פיסלה בעיני מוחה מחשבה עליזה על תצפית מרחפת שמתנשאת מעל גורדי השחקים ומביטה אל חופי-זהב בתוליים וים שקוף, שעליו מנצנצות קרני השמש הצהבהבות. אבל היא לא השאירה את הדמיון הזה חסר הגנה, כמובן, היא השתדלה לאחסן אותו כמה שיותר רחוק מאוזניו המנטליות של חברה המתקשר ועטפה אותו בכל החומות הנפשיות הידועות לה כדי שיוסווה כזיכרון-לטווח-ארוך, שלא יצרה ברגע זה. זה לא היה תרגול רק למאזין, זה היה תרגול גם למגונן.
דייוויד עיווה את פניו במאמץ, והקפלים בעיניו הסגורות התעמקו אפילו יותר. "את חושבת על תצפית גבוהה לחוף מושלם עם שמש צהובה וים צלול!" הוא הצליח לומר בסוף.
"כל הכבוד," מחאה לו רותם כפיים בשקט. "עכשיו אתה מוזמן לחשוב מה שאתה רוצה, ולהגן עליו מהאזנה."
"כל מה שאני רוצה?" בחן דייוויד.
"לא הכל," הצטחקה רותם במבוכה. "אל תנסה אותי."
"לא הייתי חולם על כך."
רותם עצמה את עיניה וניסתה לחדור למחשבותיו של דייוויד. מגננותיו הראשוניות היו דקות יחסית, והיא הצליחה לעבור את שכבת הצלילים העמומים שכיסו את קליפת מוחו ללא סיבוכים מיותרים. אחר כך צללה פנימה, פרצה לתוך ספריית מחשבותיו הנוכחיות, ועלעלה בתיקיות השונות האצורות בו. מחשבות משונות ריקדו בהן, והיא עברה לתיקיית המחשבה הבאה כאשר לא חשה בחשיבותה של התיקייה שכעת ראתה. אבל אז, אוזניה נמלאו ברחש ברור להפליא של מילים ומראות שהוצגו לנגד עיניה כמחזה. עיר בחשכה המוארת על ידי הסהרון הדקיק שהוא הירח, ונער בלונדיני, כנראה דייוויד, רץ ברחובותיה השזורים.
"אתה רואה את עצמך בעיר בלילה עם ירח, ואתה רץ ברחובות שלה," רותם אטמה את שמיעתה המחשבתית בפתאומיות, וחייכה בסיפוק לנוכח הצלחתה.
"כל הכבוד, את מתקשרת עוצמתית," הוא החמיא.
"תודה, גם לך יש פוטנציאל להיות נהדר, אתה פשוט צריך להתאמן," עודדה אותו רותם בידידותיות.
"רותם, יש לי משהו לשאול אותך, באופן לגמרי תיאורטי, כן? מה אם ג'ון לא היה מצליח לשלוט על כוחות שלו כראוי, והיה... מתפרץ, כמו השולט בסיפור של קנג'י? או לחילופין, מה אם הוא היה חלש מידי עד שהוא לא יוכל לעשות דבר ולשרת את תפקידו בצוות, בתוכניות שלכם?"
YOU ARE READING
אנדרומדה ~מתמשך
Ficção Científicaרותם כלואה בבית הכלא הכללי אשר בנקודת נמו - המקום המרוחק ביותר בכדור הארץ - מזה שישה חודשים, וכבר התרגלה לדממת האלחוט בתאה ולבדיקות השגרתיות של שומרי האיחוד בכל יום בשעה קבועה. היא כבר כמעט עמדה לקבל את מצבה הנורא ולשבת בחיבוק ידיים, עד שיום אחד, הי...
