פרק 13 - דע את עצמך

40 6 15
                                    

ג'ון שב מדוכדך אל דירתה של אקירה, ראשו, שבדרך כלל היה מורם בגאון ובביטחון עצמי מעלה, היה כעת שמוט מטה, וידיו הבהירות התחפרו בכיסי הקפוצ'ון הסגול שלבש.

לדיאנה היו מספר סברות באשר למה גרם לרוחו של ג'ון ליפול בפתאומיות שכזו, אך היא הרשתה לו להתחבט עם מחשבותיו במהלך דרכם המפותלת לדירתה. דייוויד, מצידו, ניסה לברר מה בדיוק אירע במצב רוחו של ג'ון, אבל נתקל בסירובה הנחרץ של אמנית הלחימה, שטענה כי הוא צריך קצת זמן לעצמו.

"מה קרה, ג'ון?" שאלה רותם בעת שראתה את דלת ביתה של אקירה נפתחת. "לא הצלחתם לגייס מתקשרים למטרה?"

"הצלחנו," תיקנה דיאנה, שדידתה את דרכה אל ספת הרי"ש הנוחה שניצבה בסלון המואר ונשפכה עליה בתשישות.

"לא נראית כמו הצלחה גורפת במיוחד," ציינה ניקה את צליעתה של דיאנה.

"אבל הצלחה ללא ספק," נשמה דיאנה כבדות.

"אנחנו הלכנו לאיזה הזויה אחת, מגדת עתידות. היא הצטרפה אלינו די מהר," ניקה התגאתה בהשיגי קבוצתה.

"היא לא הזויה," הגנה רותם על מגדת העתידות.

"מה שתגידי," מרמרה ניקה.

לאחר שהאזין לשיחה החטופה בין הבנות מהצד, ג'ון החליט לנצל את הרגע הקט מחוץ לאור הזרקורים כדי לקרוא למייקל לחדר בו הצוות היה אמור ללון - החדר הנוסף ליד חדרו של דייוויד. מייקל תמיד ידע מה לעשות כשהיה בצרה, והוא קיבל אותו בזרועות הפתוחות ביותר כאשר הצטרף לצוות האנדרומדה. הם עד מהרה נהיו לחברים קרובים מאוד, ולכן כשרותם הצטרפה גם היא לצוות, ג'ון השתדל לקבל גם אותה באופן הטוב ביותר שהכיר.

"מייקל," קרא ג'ון בלחש.

"ג'ון? מה העניין? ראיתי שחזרת קצת מדוכא אחרי משימת הגיוס," שאל מייקל בעניין.

"אז יש לכך סיבה."

"מהי, אם יורשה לי לשאול?"

"לא פה," הביט ג'ון סביב - על הנשים המשוחחות ועל אקירה המציירת. הוא אחז בידו של מייקל והוביל אותו במעלה המדרגות ואל החדר בו היו אמורים לישון, מזרונים כבר מסודרים בו עם ציפות לבנות ונקיות. הוא התיישב על אחד מהמזרונים הצדדים, ומייקל התיישב מולו, מסוקרן לקראת מה שהשיחה תביא איתה.

"מה עמדת להגיד?" ביקש ממנו מייקל להמשיך.

"כשחיפשנו מתקשרים לגייס למטרה, היינו באחד מהרחובות המפחידים של העיר, ואז פתאום - שלושה נערים הגיחו מן החשיכה ותקפו אותנו. כששאלתי אותם למה הם נלחמו בנו וביקשתי מהם להפסיק את המאבק בכל תוקף, הם אמרו שאני חוטא ושאני 'אחד מהם'. הם אמרו את זה בכל כך הרבה שנאה שזה פשוט גרם לי לתהות - במה חטאתי, או שאולי לא חטאתי אישית וש'חוטא' הוא תואר, אם אפשר בכלל לקרוא לזה ככה, הניתן למישהו שהוא חלק מקבוצת אנשים מסוימת. מאיזה קבוצה אני חלק, מה קורה פה?" שאל ג'ון, ונתן למסכת השלווה שעטה על עצמו תמיד להתקלף עבור חברו הטוב.

אנדרומדה ~מתמשךWhere stories live. Discover now