אנדרומדה ~מתמשך

פרק 17 - מעבדת המחקר

"רותם!" קרא ג'ון בלחישה. "הפעלת את מנגנון ההסוואה של החליפה?"

רותם נענעה בראשה ולחצה על כפתור קטן במרכז החגורה שחוברה לחליפת ההסוואה השחורה שלה, שהדליק את הטכנולוגיה המתקדמת שטשטשה את נוכחותה.

סוג החליפות שהיה ברשות הצוות מאז היווסדו לא היה המתקדם ביותר בשוק, אבל הוא ביצע את עבודתו בדרך יעילה ביותר. החליפות פעלו כך שמולקולות של חומרים רפלקטיביים, כלומר שקופים, שמתפקדים כמו מראות קטנות, יחדרו לחוטים שהרכיבו את בד החליפה, ויגרמו לבגד הצמוד כולו להתמזג עם סביבתו. בדרך כלל, מי שקנה את החליפות גם צירף להן רעלה מסווה נוספת לפנים, אבל בגלל מחסור בכסף, לאנדרומדה לא היו כאלה, ודיאנה השתדלה להרגיע את הרוחות בקרב המודאגים והבטיחה ששיגוריהם יפצו על חוסר ההגנה.

אחרי מספר ימים חסרי-התרחשות באוויר, יום הפריצה המיוחל הגיע, וכל חברי הצוות היו מצויים במצב רוח דרוך ועצבני עד מאוד, כמתבקש בסיטואציה שכזו. כולם נשכבו בשורה כגוש צפוף אחד על הרווח הצר שבין הקיר לבין הפס הקישוטי שעיטר את החציצה בין קומת הקרקע לקומה השנייה, ונשימותיהם ועוויותיהם הקלות של האיש שמלפנייך ומאחורייך הורגשו היטב. הדבר המדהים הוא שכולם שתקו לגמרי, ובמקום שררה דממת מוות, שלא הייתה אופיינית במיוחד לבליל האנשים הפטפטני והווכחני שביצע את הפריצה. אפילו ניקה, שתמיד התלוננה על כל אי-נוחות קלה, לא הוציאה הגה מפיה.

רותם הביטה לעבר האזור בקיר הנגדי בו הוצבה מצלמת אבטחה מסתובבת, והפנתה את מבטה למצלמה אשר בקיר שכרגע הייתה בו. שתיהן עשו את דרכן בקול מכני לעבר הגבעות שבחוץ, וזה אומר ש...

פופ!

הצוות כולו העתיק את מקומו לתוך הבניין בהבהוב קל של כחול, וקם משכיבתו כדי להתכונן למאבק עם שומרי הסף שיבחינו בכניסתם הפלאית. רותם קרצה למאי ושאר המתקשרים, וחיטטה בנרתיק שהיה מחובר לחגורתה כדי לשלוף את האקדח שנשמר בתוכו. כל החבורה עשתה זאת גם, והתקרבה כיחידה אחת ללב המעבדה.

במבט ראשון, המקום לא נראה כמו בסיס צבאי, מעבדת מחקר, או בסיס איחוד סודי. להפך, אדריכלותו השוותה לו מראה מזמין, שדמה למרכז מבקרים שוקק אדם יותר מאשר למקום שרוצה שיניחו לו לנפשו.

החלל המרכזי היה מוקף בחלונות רצפה-תקרה אדירים, שלמרות היותם מוחשכים לשני הצדדים כדי לצמצם הסחות דעת, הציגו את נוף המדבר הצחיח במלוא הדרו, עם כמה עצים נמוכים שצמחו בקושי רב על מרגלות ההרים שברקע. עיצוב מודרני עדכני נכח במקום, עם עיטורי הזוויות הישרות על הקירות, הספסלים העשויים ממוטות מתכת מעוגלים שפוזרו במקום, ומסכי המגע שהוצבו לפני כמעט כל פתח למסדרון או חדר. דלתות זכוכית נאות השקיפו לחצר פנימית עם רצפת בטון חלקה ועוד מספר מקומות ישיבה, שכנראה שימשו לפגישות חולין עבור העובדים.