ג'ון ג'ונגקוק פושע בינלאומי אשר מואשם בגניבת הקוהינור, נתקל במהלך מרדף בנער תמים ושובה לבבות אשר לא מודע עד כמה חייו הולכים להשתנות מקצה לקצה לאחר שיתקל בפושע המבוקש והמסוכן.
{הסיפור יכלול:}
•סמאטים
•תמונות fanart של טאהקוק
•מילים גסות
התעוררתי כשקרני השמש האירו את חלל החדר. התיישבתי על המיטה ועיני נפלו על ג'ונגקוק ששכב במיטה הרכה, שיערו השחור פזור על הכרית הלבנה ועיניו עצומות בשלווה. נשימותיו הרכות והקצובות ממלאות את החדר בשקט מרגיע. הוא נראה כל כך רגוע ושליו, רציתי רק לבהות בו ולא לזוז מטר ממנו.
לאחר דקות ארוכות שבהן הסתנוורתי מתווי פניו של ג'ונגקוק, קמתי ועשיתי את דרכי לכיוון מרפסת החדר. נגלה בפני נוף מרהיב ועוצר נשימה, הבניינים הרחבים שעוצבו בסגנון ישן בצבע שמנת והאנשים שהיו לבושים חורפי, הכל היה כל כך יפה ומרשים. "בוקר טוב" קול עמוק וצרוד לחש לתוך אוזניי, גורם לי לצמרמורת ולבהלה קטנה. הסתובבתי בחדות וחייכתי כשג'ונגקוק חייך אלי את חיוכו הארנבי. "בוקר טוב, ארנב קטן שלי" חייכתי והחזקתי בלחייו. "ארנבי? אני ארנב?" ג'ונגקוק שאל בשאלה והרים גבה, מה שגרם לי לפלוט ציחקוק מהמתיקות שלו. כן הוא פושע, וכן הוא רוצח אבל משהו בו גורם לי להאמין שהוא לא באמת בן אדם רע, אלא בן אדם טוב, אני רוצה להאמין בכך שהוא באמת אוהב אותי ואני באמת בטוח איתו. "אתה יודע.. החיים שלי נורא פשוטים ומשעממים.. אני, סבתא שלי, העבודה, אבל מאז שפגשתי אותך החיים שלי נהפכו ליותר מרגשים ומעניינים , אני לא יודע ממתי זה קרה אבל אני מרגיש שאני סומך עלייך" הוצאתי את מה שעל ליבי בכנות והסתכלתי בעיניו. "אני נורא שמח שאתה מרגיש ככה כלפיי, זה חשוב לי כל כך, טאהיונג" ג'ונגקוק חייך וחיבק אותי חיבוק חמים, נותן לי תחושה שיש מישהו שלצידי ולעולם לא יעזוב אותי.
-
נקודת מבט - ג'ונגקוק
"אנחנו יוצאים לאינשהו?" טאהיונג ניגש אלי ושאל בסקרנות כשסידרתי את כפתורי החליפה השחורה שלי. "לא אנחנו, אני יוצא ואתה נשאר פה לבד רק לבינתיים" אמרתי והסתכלתי עליו דרך המראה, קולט את מבטו הלא מרוצה בכלל. "הו.. אתה בטוח שאתה הולך לבד ?" טאהיונג הדגיש והתקרב אלי, דוחף אותי לקיר ומשחק עם אצבעותיו הארוכות בכפתורי החליפה שלי. מבין לאן זה הולך להדרדר.. הוא החל לפתוח את אחד מהכפתורים אז החזקתי בידיו, מונע ממנו להמשיך. "טאהיונג מה לעזאזל אתה מנסה לעשות?" שאלתי בחיוך ממזרי ומבין שראשו לא תמים בכלל ברגע זה. "אממ כלום" הוא המשיך לשחק אותו 'תמים' והסתכל ישירות לתוך עיני, מבטו היה חושני וחיוכו היה פלרטטני מתמיד, צד שהוא לעולם לא חשף בפני. "טאהיונג בייבי.. זה לא הזמן, הייתי מת לזיין אותך כאן ועכשיו, אבל יש לי משימה די חשובה הערב ואני מוכרח לבצע אותה, מצטער" אמרתי בחיוך קטן ונישקתי את שפתו נשיקה חטופה ומהירה, מפחד להישבר ולהיכנע לנער הלוהט שצמוד לגופי. "אני בא איתך" טאהיונג אמר בהחלטיות, באתי להתנגד אך הוא המשיך והוסיף "תשתוק ואל תתנגד לי עכשיו, אנחנו צוות נכון?" הוא שאל והתרחק ממני, עושה פוזת פושע ומרוויח ממני גיחוך. "אוקי.. שכנעת אותי, לך להתארגן אני אחכה לך למטה". "יאי!!" צעקת שימחה יצאה מפיו של טאהיונג והוא רץ להתלבש בחדר. גאד הוא כזה חמוד, אני פשוט מכור אליו והוא לא מבין עד כמה.
יצאתי מדלת החדר וירדתי לעבר יציאת המלון. הסתובבתי סביב עצמי ושיחקתי עם אבן שהייתה מונחת על הריצפה, מחכה לטאהיונג שיסיים להתארגן. אני מוכרח לומר אבל לוקח לו זמן להתארגן ממש כמו הבחורות האלה שהייתי יוצא איתן בעבר.. אין פה מה להשוות כן? טאהיונג הוא הדבר הכי מושלם שקיים אבר, אבל התייבשתי פה למטה.. מבטי נפל על קשיש שקרא עיתון בבית הקפה והתמונות שלי ושל טאהיונג משכו את תשומת ליבי. פאק. אני לא מאמין שגם טאהיונג נכנס לעסק המלוכלך הזה. לא רק אני המבוקש עכשיו, אלא גם טאהיונג! אני חייב לשמור עליו קרוב אלי. הסתובבתי חזרה לפתח המלון ששהה כמה מטרים ממני. טאהיונג יצא מהדלת המסתובבת בחליפה לבנה מרשימה, הבד שלה מבריק קלות באור הערב. הוא מהלך בביטחון, כאילו כל צעד שלו מתוכנן מראש. שיערו המסודר בקפידה משתלב בצורה מושלמת עם החליפה, והאור הרך מאיר את פניו, מעניק לו מראה כמעט על-טבעי. עיניו נוצצות בביטחון וקסם אישי, והוא נראה כמו מלאך שהגיע היישר מהשמיים. כל מי שמביט בו לא יכול שלא להיות מוקסם מהנוכחות המדהימה שלו. הרגשתי שהדופק שלי נעצר לכמה שניות, לא הצלחתי להכיל את כמות היופי שלו.
טאהיונג התקדם לעברי ועיני לא עזבו את עיניו, חושש שלא אצליח להתרכז במשימת הערב. לפתע הבחנתי בשוטרים שבדיוק נכנסו לרחוב הראשי שבו אני וטאהיונג נמצאים. צמצמתי פערים במהירות והחזקתי במותניו הצרות של טאהיונג, מצמיד אותו לקיר. פנינו היו קרובים ונשימותי על פניו. "מה קורה?" הוא שאל בסקרנות ובבילבול אך לא יכולתי לספר לו את העובדה שהוא מבוקש ומיוחס כאל פושע בדיוק כמוני. זה פשוט יהרוס אותו, אני יודע את זה. "כלום.. אני פשוט מרגיש שאני צריך אותך קרוב אלי, במיוחד עם איך שאתה נראה היום" לחשתי לאוזנו בקול עמוק ונמוך והסתכלתי בתוך אישוני עיניו. סובבתי את פני באלגנטיות כדי לא לעורר חשד מצידו של טאהיונג וניסיתי לבדוק אם השוטרים עדיין נמצאים בסביבה. חרא. הם עדיין פה.
עיני חזרו חזרה אל טאהיונג ושפתיו הנפוכות גירו אותי כל כך שלא הצלחתי להתעלם מהן. "שלא תעז לחשוב על לנשק אותי עכשיו במיוחד אחרי שסירבת להזדיין איתי" טאהיונג נעץ בי והרגשתי את התקיפות שבקולו. "לא חשבתי על זה, אני נשבע" שיקרתי. "שקרן אתה חשבת על זה" טאהיונג צימצם את עיניו והרגשתי חסר שליטה בקירבתו. "טוב מצטער, זה חזק ממני" החזקתי בפניו וחטפתי את שפתיו לנשיקה אגרסיבית ותשוקתית.
----
מקווה שנהנתן מהפרק שיהיה לכן שנה טובה 💜💜💜
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
