Bang Bang/ TAEKOOK

פרק 12

נקודת מבט - טאהיונג

פתחתי את עיני כשקרני האור חדרו לחדר והבחנתי במיץ תפוזים המונח על השידה ועליו היה פתק של 'בוקר טוב' וסמיילי מחייך.
קמתי בקושי רב, היו לי סחרחורות ועירפול מהלילה הקודם.
ניסיתי לזהות את החדר מעץ שבו אני שוהה אך ללא הצלחה, הוא היה זר לחלוטין.
קמתי מהמיטה וסקרתי בבילבול את חלל החדר, לא היה בו כלום חוץ ממיטה, שידה מעץ וחלון שקושט מענפי עץ.
עשיתי את צעדי במהירות לעבר הוילון שסימל את הדלת ופי נפער לנוכח מחזה עיני.
אני פאקינג באמצע אי!

•המקום

קלטתי באופק את ג'ונגקוק ללא חולצה, כורת עצים ומנסה לבנות שולחן מבלוקי עץ.
"היי!" התקדמתי לעברו בצעדים מהירים, הייתי כל כך נסער ומתוסבך.
"בוקר טוב" לעומתי ג'ונגקוק היה נראה נינוח מדי, חיוך מטומטם נמרח על פניו ורק רציתי להטביע את כל כולו במים.
"אתה ירית בי!" אמרתי חסר נשימה, ההבנה שיכלתי למות הכתה בי שנית ולא הצלחתי לשלוט בעצבים שלי.
"ששש תהנה מהנוף" ג'ונגקוק חייך והסתכל על הנוף בהתלהבות.
שיאו אני מדבר עם קיר?
"אל תגיד לי ששש אתה ירית בי" רגלי חבטה בעצבים בחול והוא רק גיחך עם עצמו במקום לתת לי הסברים.
"אם הייתי יורה בך לא היה לי את הצורך להגיד לך ששש, זה היה חץ סם" ג'ונגקוק ענה בחיוך צידי וחזר להתעסק בעצים שלו.
"מה שזה לא יה- היי! אני מדבר אלייך תסתכל עלי!" צעקתי עליו בחוסר סבלנות, זה שהוא בכלל בוחר להתעלם ממני ומעדיף לטפל בעצים, בכלל חירפן אותי, הוא פשוט הפנה לי את גבו והתחיל לבנות תשולחן הזה שלו.
"הייתי יכול למות, אתה מבין את זה בכלל?" נשבע שבשלב הזה רציתי כל כך לבכות, ואני אפילו לא יודע ממה- מזה שנורתי לילה קודם או מזה שהגוש שרירים הזה בוחר להתעלם ממני ולא נותן לי תשומת לב.

"ששש" אעאע אני ארצח אותו.
"ששש?! תגיד לי מי אתה חושב שאתה?" עד פה, צעדתי במהירות לעברו והתחלתי לדחוף אותו, מנסה לאפס אותו לחיים, למה הוא תמיד כזה?
ידי נחו באגרסיביות על חזו ולרגע התפעלתי מהנפח שיש לו שם, אך שמתי את ההתפעלות הזאת בצד והמשכתי לדחוף אותו לכיוון המים.

נקודת מבט - ג'ונגקוק

טאהיונג החל לדחוף אותי באגרסיביות וחוזקה שלא אפיינה אותו בכלל.
לא התאמצתי בכלל לעצור אותו, זה די שיעשע אותי אז פשוט נתתי לו להוציא את העצבים שלו עלי.
הוא המשיך לדחוף אותי אך רגלי התקמטה והלכה לאחור.
נפלנו ביחד על המים וגופו של טאהיונג נפל חלקית עלי, הוא התחיל להשתעל וניסה לקום מהמים אך הגלים החזקים לא איפשרו לו לעשות זאת, לכן קמתי במהירות והחזקתי בידיו, מרים אותו עלי לעבר היבשה.
"אם לא הייתי יורה בך- הם היו הורגים אותי נכון?" התחלתי לומר כשטאהיונג עדיין בזרועתיי אך נקטעתי בגללו וחיוך מסופק נמרח על פני.
"נכון, דרך אגב הבגדים שקניתי די מחמיאים לך, רק תשמור עליהם כי אין לנו עוד בגדים פה" אמרתי והנחתי את טאהיונג על החול.
"הבגדים שלי" טאהיונג אמר בהלם והסתכל על גופו, הוא היה עם חולצה לבנה רחבה ממש, שדי אהבתי אותה על גופו, היא גרמה לי לדמיין דברים שאני לא אמור לדמיין והיה לו שורט קצר עם בוקסר חדש.

הוא כל כך לוהט עם הבגדים האלה ועם השיער הרטוב שהסתיר מעט את עיניו, ואו כמה שאני חושק בו.
"מי החליף לי את הבגדים?" טאהיונג הזיז את שיערו מעינו ושאל בזהירות, מפחד לשמוע את התשובה שלי.
"תירגע, אני בעצמי החלפתי לך" אמרתי בחיוך ממזרי וקלטתי את הבעתו המופתעת.
"אתה החלפת" טאהיונג חזר על מילותי שוב, מצפה לשמוע תשובה שלילית.
"אני החלפתי, נשבע" המשכתי להתגרות בו כאילו אני לא מודע לכך שזה מביך אותו אך הבעתו הרגוזה גרמה לי להתחרט על כך.
"נו באמת טאהיונג, אני גנבתי את הקוהינור מבניין לונדון, חזרתי לחיים אחרי עשרות ניסיונות לחיסולי ואני לא יכול להחליף לך בגדים בעיניים עצומות?" אמרתי בחיוך והוא הרים גבה, מבין שאני מחרטט אותו.
"טוב אני לא זוכר אם הם היו לגמרי מכוסות" אמרתי בחיוך נזהר והסתכלתי לצדדים.
העיניים שלי חד משמעית לא היו עצומות, ראיתי הכל כולל הכל..
אני צריך לקבל אוסקר על זה שהתאפקתי ולא עוללתי אף מעשה שהצד השני בוודאי לא יאהב.
"אחח~ אתה חזק" הופתעתי כאשר טאהיונג החל לתת לי אגרופים לבטן.
הוא קם היום על הצד האלים שלו, קשוח.
"כן זה מגיע לי" אמרתי ותפסתי את גופו של טאהיונג חזק, מונע ממנו לברוח ממני.
גבו היה שעון על חזי החשוף והוא ניסה להתפתל בזרועתיי, אך לא נתתי לו לזוז ממני.
"אתה מעצבן מדי, אתה יודע? אבל אני אוהב את זה" לחשתי קרוב לאוזנו והרגשתי אותו מצטמרר בין ידי.
היו כמה רגעים שחשדתי בו כי הרפא ולא זז במשך כמה שניות.
"איי~" גניחת כאב יצאה מפי כאשר החיה הזאת נשכה אותי בזרוע.
הוא משוגע!!

נקודת מבט- כללית

טאהיונג מיהר לקחת את הטלפון של ג'ונגקוק בזמן שהוא התעסק ביד שלו לאחר הנשיכה הגסה שטאהיונג השאיר לו.
"תזדיין" טאהיונג מילמל ורץ בין העצים, מנסה להתקשר לסבתו.
"הלו סבתא?" טאהיונג שאל אך שמע את הקול שלה במקוטע.
הוא החל להתקדם מעט וניסה למצוא נקודה שבו יהיה לו חיבור לרשת.
"פאק!" טאהיונג צעק כשנפל לתור שלולית מים המעורבבת עם בוץ.

נקודת מבט - טאהיונג

"נהנת?" ג'ונגקוק שאל אותי כשהבחין בבגדי הרטובות ומלוכלכות.
למה זה קורה דווקא לי?
במה חטאתי?
נפלתי על ברכי והסתכלתי על השמיים בתסכול, הרגשתי שאין לי עם מי לדבר, זה כמו משימת הישרדות רק שאני וויתרתי עליה מהרגע הראשון שלי עם היצור הזה.
"אם אתה רוצה להרוג אותי, תעשה את זה כבר." אמרתי ביאוש ובטון שהיה קרוב לבכי.
"מתי רציתי להרוג אותך? אני רק מכין אוכל בשבילך, בוא" ג'ונגקוק אמר בחיוך כשעמד מאחורי השולחן שבנה.
היה מסביבו מנגל שעשה עם העצים, ירקות ודגים מהים.
הוא למשל בנוי למשימות הישרדות, לא כמוני.

---

מקווה שנהנתן מהפרק,
אשמח לתגובות והצבעות🎀