נקודת מבט- כללית
"דרך אגב, לא רציתי לירות בו" ג'ונגקוק אמר כשהוא אוחז בהגה ומסתכל על טאהיונג.
"אז למה ירית בו? מי שלא רוצה לירות..לא יורה!
אתה פשוט משוגע, אתה יורה בכולם! זה לא נורמלי, זה לא נורמלי בשום הגדרה" טאהיונג הרים את קולו והיה ניתן לשמוע את זעמו.
"אני יודע מה אני עושה" ג'ונגקוק לעומתו היה נורא אדיש ושידר ביטחון.
"בבקשה עצור את המכונית, אני רוצה הביתה, רחוק ממך" טאהיונג אמר בתסכול והוריד את החגורה שלו בזמן הנסיעה, מרמז לכך שהוא לא מעוניין להמשיך איתו את הרדיפות האלה יותר.
"תירגע טאהיונג, פשוט תירגע" ג'ונגקוק לא ייחס חשיבות לדבריו והמשיך בנסיעה.
"אולי הייתי יותר בטוח איתם" טאהיונג מילמל בתסכול וחפן את ידיו בשיערו.
"מה אמרת עכשיו?" עיניו הגדולות של ג'ונגקוק התרחבו למשמע דבריו.
"אתה מפחד להיות איתי?" קולו הכאוב נשמע אך לטאהיונג זה לא באמת הפריע.
"אף פעם לא הייתי צריך לסמוך עלייך" טאהיונג המשיך לנקוב במילים שאותן הוציא מבלי לחשוב פעמיים.
"באמת? או אוקי" ג'ונגקוק אמר בזילזול "אז בסדר" הוא המשיך לומר בעצבים ועשה פניה חדה ומהירה לחניון הרכבים שהיה סמוך לכביש המהיר.
"רד" קולו הכעוס של ג'ונגקוק ציווה על הבחור היחיד שהצליח כל כך לפגוע בו, לשמוע ממנו שהוא לא מרגיש בטוח איתו, גרם לו לחשוב שהוא באמת מפלצת, שאף אחד לא בטוח לידו, טאהיונג באמת היחיד שהצליח להוציא רגש מג'ונגקוק.
טאהיונג יצא מהמכונית מיד אחרי ג'ונגקוק, היה אפשר להבחין במתח שיש ביניהם.
נקודת מבט- ג'ונגקוק
יצאתי מהרכב בעצבים, לא הצלחתי לשלוט בעצמי יותר.
עזבתי את טאהיונג מאחורי וכבר לא עניין אותי כלום, שיעשה מה שבא לו.
התחלתי להתקדם עם עצמי והבחנתי בזוג שהרגע יצא מרכבם, מפתחות הרכב שהו בכיסו של הבחור והבנתי שפה יש לי הזדמנות לגנוב את הרכב ולברוח.
הרי מהניסיון שלי להישאר ברכב גנוב שהבעלים יודעים שאני זה שגנבתי אותו, זה לא רעיון כל כך טוב, הם יאתרו אותי וזה יהיה הסוף שלי.
התקדמתי לעברם ולא נתתי להם להבחין במשהו חשוד.
הושטתי את ידי והוצאתי במהירות את המפתחות מהכיס האחורי.
הזוג חלף על פני מבלי שהצליח להבחין במשהו, וקולו של טאהיונג הושמע מאחורי.
"סליחה? איך אתה יכול לעזוב אותי ככה וללכת?"
טאהיונג היה נסער והוא רק עיצבן אותי יותר.
בחרתי להתעלם ממנו וניסיתי לפתוח עם המפתח את הרכב של הזוג.
"אם לא היית צריך אותי אז למה ירית בו? ולמה לעזאזל אתה גונב את הרכב הזה? ואתה אומר שאתה לא משוגע.." טאהיונג המשיך לצעוק וקולו רק הוגבר מכל שאלה ושאלה ששאל.
"מה אתה רוצה? אם אני איתך זו בעיה, אני מתרחק וזו עדיין בעיה, תראה אני מאוד מצטער שאנחנו צריכים להיות ביחד, אבל זה בשביל שאתה תישאר בחיים! אם לא אהיה איתך, אתה מת. אתה מבין את זה? מת.
אולי יראה לך מוזר, אבל יש לי עוד עבודה חוץ מלהציל את חייך ועבודה די חשובה ו- אתה יודע מה? לא אכפת לי יותר" הוצאתי את המפתחות של הרכב הגנוב שגנבתי ביער הושטתי אותו לידיו של טאהיונג.
"הנה המפתחת, הנה המכונית, תנהג הביתה" הכנסתי אותן בכוח לידיו של טאהיונג ופתחתי את הרכב של הזוג.
נכנסתי לתוך המושב וידי אחזו בהגה.
ראיתי שטאהיונג מתחיל לעשות את צעדיו בהיסוס לכיוון הרכב הגנוב מהיער אבל הצלחתי להכיר אותו מספיק טוב כדי להבין שהוא תלותי והוא לא באמת ירצה עכשיו להסתכן ולהמשיך את הכל לבד.
לא עבר יותר מחמש שניות וטאהיונג חזר לרכב שלי בגילגול עיניים.
חייכתי חיוך מסופק והתחלתי לנסוע מבלי לומר מילה כשטאהיונג יושב לצידי.
"אתה רעב?" שאלתי אותו כששרר שקט מוחלט ברכב.
אם אני רעב אז טאהיונג כנראה בכלל גוסס מבפנים מרעב.
"טוב אני מניח שאתה רעב, נעצור פה במסעדה" טאהיונג המשיך לסנן אותי והנחתי לו, הכעס יעבור לו.
YOU ARE READING
Bang Bang/ TAEKOOK
Fanficג'ון ג'ונגקוק פושע בינלאומי אשר מואשם בגניבת הקוהינור, נתקל במהלך מרדף בנער תמים ושובה לבבות אשר לא מודע עד כמה חייו הולכים להשתנות מקצה לקצה לאחר שיתקל בפושע המבוקש והמסוכן. {הסיפור יכלול:} •סמאטים •תמונות fanart של טאהקוק •מילים גסות
