נקודת מבט ליהי:
בוקר ואז עוד ערב ועוד בוקר ועוד ערב כמו לופ שלא נגמר, אני לא יודעת כמה זמן עבר מאז שהגעתי לכאן אבל זה מרגיש כאילו עברו כבר כמה שנים. אין לי הרבה מה לספר, כבר כמה שבועות שאני מרגישה כבויה וחסרת רצונות, אני ממלאת כל פקודה של איתי, כל רגע שלי הוא בעצם שלנו ביחד, אין לי עצמאות אין לי שלווה אין לי אותי בעצם בגלל שיש עכשיו רק אותנו.
אני כבר התעייפתי מלחשוב על דרכים לברוח. אני יודעת שזה חסר תקווה אני יודעת שיש לו מצלמות ושומרים ומנעולים ומה לא?
אני יותר מודאגת מהמערכת יחסים שמתפתחת בינינו בכול יום שחולף, איתי כל לילה מלטף אותי עד שאני נרדמת בלי לשאול אותי, הוא כל בוקר מעיר אותי עם נשיקות לפנים בלי לשקול אפילו שאני לא רוצה את זה, הוא כל היום גורם לי לשבת על הברכיים שלו ממש כאילו אני בעל חיים והוא האדון שלי.
אני בעיקר חוששת על האנשים היקרים לי, איך הם מסתדרים בלעדי? האם הם מצליחים לחיות את החיים שלהם ולהיות בשגרה? אם רק הייתי יכולה להיפרד מהם, להגיד להם את הדברים שיושבים לי בלב, אם רק הייתי יכולה להתחבר איתם, מגע שהוא מרצון שהוא לא מחוסר ברירה.
אני חוששת מהלימודים שלי, אם אצליח לברוח מפה האם בכלל יהיה לי עתיד? האם אני יוכל לסיים בית ספר ולקבל תעודת בגרות? אני מקווה שכן אבל אני חייבת להודות אני מתחילה לאבד תקווה, לאבד תקווה על עצמי, על החופש שלי, על החיים.. האם עדיף לי לוותר על הכול?
אני כרגע יושבת מול המחשב בחדר שינה של איתי ושלי, אני בוהה במשך רק ומשחקת עם האוכל שלי כבר יותר מחצי שעה, אבל אפילו מזה אני פוחדת שאיתי יתפוס אותי ויתחיל לצעוק עליי שאני בכוונה לא אוכלת כדי למרוד בו.
זה מה שקרה יום אחרי הריב האחרון שלנו, אני איבדתי תיאבון ולא הסכמתי לאכול. איתי בהתחלה רב איתי אבל להפתעתי הוא וויתר בסוף והניח לי לנפשי.
באותו הערב לפני שהספקתי אפילו ללכת לשירותים להחליף בגדים הרגשתי יד שתופסת אותי בזמן שיש אחרת הזריקה לי בצוואר ושהתעוררתי עם כאב ראש נוראי ראיתי משהוא מחובר ליד שלי, איתי הסביר לי שזה אינפוזיה שמעבירה לי את החומרים שאני זקוקה להם כדי לשרוד והוא כמובן איים עליי שאם אני אפילו אחשוב על להוריד את זה אני אתחרט מאוד.
אפילו על הגוף שלי אין לי שליטה, על כלום אין לי שליטה, רק לאיתי!
הערת כותב:
אני מצטער שלקח לי הרבה מאוד זמן לכתוב עוד פרק, אני מקווה לחזור לכתוב בוואטפאד אחרי שלקחתי הפסקה לטפל בעניינים אישיים, תודה על כל ההודעות והבקשות להמשך הסיפור ואם יש למישהו רעיונות או שאלות על הסיפור יותר ממוזמן לכתוב לי בפרטי.
נ.ב אני מתכנן לכתוב סיפור חדש במקביל אני יכתוב בהמשך על מה הוא. לילה טוב!
YOU ARE READING
פרחי החורף\winter flowers
Mystery / Thriller״בבקשה תתן לי ללכת״ אמרתי לו בקול רועד ״אפילו אל תחשבי על זה ליהי״ הוא עונה בקולו הקר ״למה שאני אתן למה ששלי ללכת ממני אה? את יודעת שאת לעולם לא תשתחררי ממני ואת יודעת מה ההשלכות על אפילו להגיד את הדברים האלה נכון?״ הוא שאל וחיכה שאני יהנהן לפני שהו...
