נקודת מבט: ליהי
שעה לפני השיחה עם בן
אני התעוררתי הבוקר וראיתי את איתי שוכב לידי על המיטה שידו השמאלית נחה על בטני והרגל שלו בין הרגליים שלי, אני שמתי לב לעוד משהו חשוב לכך שהדלת של החדר פתוחה, הוא כנראה חשב שכל עוד הוא בפנים אין צורך לנעול את הדלת.
הזזתי לאט ובזהירות את הגוף שלו לצד הרחוק של המיטה והתיישבתי על הקצה, איך אני אברח אם אני לא יכולה לדרוך על הרגליים? אני אצטרך דרך אחרת, אני עשיתי ניסיון של עמידת ידיים לשנייה כדאי שמשם אני ארד למצב של שכיבה על הבטן והצלחתי, אני זחלתי עד מחוץ לחדר עד שהגעתי למדרגות, אני ישבתי ועלה לי רעיון, אני ארד בישיבה על הטוסיק כמו שעשיתי בתור ילדה אחרי דקות ארוכות שלקח לי כדי לרדת בישיבה את המדרגות הגעתי לקומה למטה, ידעתי שאין טעם לזחול מחוץ לדלת כי יקח לי ימים שלמים להגיע עד לעיר הקרובה ביותר שליד הבית ביער אבל התמלאתי תקווה שראיתי את הטלפון של איתי בעמדת ההטענה, אני בשקט ניתקתי אותו והתלבטתי אם להתקשר למשטרה בגלל שלפי מה שקרה לפני זה עם השוטר גודווין זה נראה שלאיתי יש קשרים במשטרה, אז הקלדתי את המספר של בן ולחצתי על להתקשר.
״מה אתה רוצה לעזעזל יא בנזונה אני אהרוג אותך אל תתקשר אלי!״ שמעתי את קולו הכועס של בן בטלפון.
״ב..בן בבקשה ת..עזור לי״ עניתי בלחש בזמן שדמעות יורדות לי מהעיניים.
לקח כמה שניות לפני ששמעתי אותו בקול עצוב,״ליהי? את בסדר חמודה? את יכולה לספר לי איפה את? אני אבוא לחלץ אותך אני מבטיח״ בן אמר, חייכתי בעצב,״בן אני ב..״ עצרתי שראיתי צל מאחוריי הסתובבתי לראות את איתי מסתכל עליי במבט אטום ומסמן לי להביא את הטלפון עליו,״הלו?ליהי את שומעת אותי?״ בן המשיך לדבר בזמן שהעברתי מבועתת את הטלפון לאיתי שהושיט את היד לקחת אותו.
״איי בן אני באמת מצטער על ההפרעה, ליהי כנראה התקשרה אליך בטעות, חחח היא בעצם עשתה עכשיו הרבה טעויות״ הוא עצר להסתכל עליי בזמן שאני התכווצתי לתוך כדור ליד הקיר.
״ליהי כנראה שכחה שהיא לא אמורה לדבר איתך אבל אל תדאג אני אזכיר לה את זה״ איתי אמר כשכל הגוף שלי רעד מפחד.
״תקשיב חוטף, אני לא מבין למה לקחת את ליהי?! אין לא כסף והיא לא אדם מיוחד היא סתם נערה תחזיר אותה אלינו אנחנו נעשה כל מה שתבקש תיקח אותי אם אתה מוכרח לקחת מישהו״
בן אמר בתחינה, איתי גיחך וענה:״ קודם כל לעולם אל תגיד שהיא לא מיוחדת, ליהי היא האדם המיוחד ביותר בעולם, דבר שני לא עשיתי בגלל שאני צריך פשוט אדם כלשהוא אתה לא מבין? אני צריך אותה! היא האהבה של החיים שלי ואנחנו עומדים להתחתן אז תודה על ההצעה אבל אני משאיר את ליהי איתי לתמיד״איתי אמר כשהוא מסתכל עליי בזמן שאני בשוק
להתחתן?איתו? לעולם לא! אני מעדיפה למות ולא להתחתן איתו.
״אתה לעולם לא תתחתן איתה חוטף, הדרך היחידה אי פעם שליהי תתחתן תהיה כשהיא תגיד לנו שהיא רוצה להתחתן ולא רגע לפני ברור?״ בן אמר בכעס, איתי היה ממוקד בי במשך
כמה שניות ואז ענה״ טוב הבנתי תודה על השיחה אבל תתן לי להגיד לך משהו לפני זה, אם תנסה לקחת את ליהי ממני אתה תצטער על זה גם ככה בגללכם נאלצתי לעשות לה דברים רעים ובלתי הפיכים!״ איתי אמר בזמן שליטף לי את הראש כאילו אני איזה בעל חיים שלו.
״יא בנזונה מה עשית לה?! אני מבטיח לך שאני...״ בן התחיל להגיד אבל איתי ניתק את הטלפון והסתכל עליי מאוכזב וכועס.
״לא היית צריכה לעשות את זה ליהי״ הוא אמר כשהוא מוציא מהתיק מזרק ומזריק לי לצוואר לפני שאני מספיקה לדבר.
״תשני טוב מתוקה, את תצטרכי את האנרגיה מאוחר יותר״ איתי אמר בזמן שנפלתי לשינה עמוקה.
YOU ARE READING
פרחי החורף\winter flowers
Misterio / Suspenso״בבקשה תתן לי ללכת״ אמרתי לו בקול רועד ״אפילו אל תחשבי על זה ליהי״ הוא עונה בקולו הקר ״למה שאני אתן למה ששלי ללכת ממני אה? את יודעת שאת לעולם לא תשתחררי ממני ואת יודעת מה ההשלכות על אפילו להגיד את הדברים האלה נכון?״ הוא שאל וחיכה שאני יהנהן לפני שהו...
