כעבור שנה
״ליהי! תתכונני לבית הספר״ עומר קרא לי מלמטה, ״אני באה״
עניתי לו והתחלתי להתלבש, שמתי חולצה כחולה עם פרחים, מכנסי ג׳ינס שחורים ונעליים לבנות.
התחלתי ללכת לבית הספר שלפתע יד תפסה אותי בזמן שיד אחרת חסמה את פי, ניסיתי לזעוק לעזרה אך אף צליל לא יצא מפי.
״ששש לא כדאי לך לעצבן אותי קטנה, אחרי הכול עוד נבלה הרבה ביחד״ קול מפחיד מאחורי אמר, התחלתי לרעוד מפחד ולבכות בידיעה שאני לא חזקה מספיק לברוח או להילחם באותו הגבר המפחיד.
״ליהי את צריכה להירגע או שאני ארגיע אותך״ הוא ענה לי בקול חודר וקר, המשכתי להתפתל ולבכות בזמן שהאחיזה
שלו בי רק מתחזקת, הרגשתי את ידו הקרה נעה מליטוף שערי אל חזי בוא הוא שם את ידו אל לבי.
״טוב אני מבין שככה זה לא יעבוד מתוקה אנחנו נדבר שתתעוררי״ הבחור קרא, תתעוררי מי מה? שאלתי את עצמי אך הרגשתי פתאום משהו חד שנתקע בצווארי לפני שהתחלתי להרגיש חלושה ועייפה ונפלתי לתוך שינה עמוקה.
אני מרגישה קרני עור שמכים בפניי בשניה שאני מתחילה להתעורר, אני ממצמצת כמה פעמים לפני שאני מתחילה לבחון היכן אני נמצאת.
אני רואה שאני בתוך חדר אם מיטה שעליה אני נמצאת, כיסא, שולחן וחדר שירותים קטן אך ללא שום חלון, אני קמה ובודקת אם הדלת של החדר נעולה ואכן היא נעולה, אני מתחילה להיזכר במה שקרה לפני שנרדמתי, הוא חטף אותי! אני חייבת לברוח מכאן חזרה לבית שלי.
אני ממשיכה לנסות לפתוח את הדלת ומתחילה לצעוק בייאוש
״הצילו,בבקשה! משהוא יכול לעזור לי!״ אין תגובה, אני מחליטה לקחת את הכיסא שליד השולחן ואני מתכוננת לזרוק אותו על הדלת כדי שאוכל לברוח אבל שנייה לפני שאני זורקת את הכיסא אני שומעת את הדלת נפתחת. ״אני לא הייתי עושה את זה אם הייתי את״ הבחור אומר לי, ״בואי תשכבי בייבי ואני אסביר לך הכול״ הוא אומר לי בזמן שהוא מתקדם אליי בצעדים איטיים, הוא מגיע עד אליי ולפתע מרים אותי, אני משותקת מרוב פחד, אני לא אומרת כלום עד שהוא מניח אותי במיטה והולך כמה צעדים אחורה בזמן שהוא מתיישב בכיסא.
אני יכולה להבחין עכשיו בגבר שמולי, הוא נראה בסביבות גיל העשרים, יש לו זקן שחור ועיניים כחולות כהות, הוא לובש סוודר שחור ומכנסי צבא, הוא נועץ את עיניו בי וממשיך להתבונן בכול גופי בזמן שהוא מגחך.
״ אני כול כך שמח שאת כאן ליהי במקומך הראוי לצידי, תדעי לך דבר אחד לפני שאני אספר לך הכול, אני מציע לך לא לנסות אפילו לצעוק לעזרה או לברוח בדרך פתטית כזאת או אחרת כי אין טעם, את לא יכולה לברוח ממני, לא היום, לא מחר ולא אף פעם אז אפילו על תחלמי על זה מובן?!״
אני בהלם, על מה הוא מדבר? מה הוא רוצה ממני? איך הוא יודע איך קוראים לי? למה זה קורה לי?!
YOU ARE READING
פרחי החורף\winter flowers
Misterio / Suspenso״בבקשה תתן לי ללכת״ אמרתי לו בקול רועד ״אפילו אל תחשבי על זה ליהי״ הוא עונה בקולו הקר ״למה שאני אתן למה ששלי ללכת ממני אה? את יודעת שאת לעולם לא תשתחררי ממני ואת יודעת מה ההשלכות על אפילו להגיד את הדברים האלה נכון?״ הוא שאל וחיכה שאני יהנהן לפני שהו...
