נקודת מבט ליהי:
אני יושבת ומסתכלת על איתי שנראה רגוע באופן מפתיע ושואלת את עצמי מה יקרה עכשיו, מה הוא יעשה? אני זוכרת שפעם שעברה שניסיתי לברוח הוא הביא את האחים הגדולים שלי ואת נוגה ואני פוחדת ממה שהוא יעשה לי עכשיו.
עובר כמה דקות שבהם הוא לא מוציא מילה מהפה ובוהה בקיר לפני שהוא פתאום קם ומסתכל עליי.
״שם״ הוא אומר בקול קר וסמכותי, אני מסתכלת עליו בבלבול,״מה?״ הוא רק נהיה יותר עצבני הוא תופס אותי ומפיל אותי על המיטה ונשכב מעליי כשהוא מחזיק בזרועות שלי ומרתק אותי למקום.״תתני לי פאקינג שם ממי שיקר לך שאותו אני אעניש בגלל הניסיון בריחה שלך!״ הוא צועק עליי ובזמן שהוא מדבר הוא מחזיק אותי יותר ויותר צמוד.
השניות עוברות ואין לי מושג מה להגיד לו, אני צריכה לברר קודם עוד פרטים,״ מה..מה אתה תעשה לו?״ אני שואלת אותו בקול קטן
ומפוחד,״לא הרבה אל תדאגי אני אתן לו לבחור בין ידיים או רגליים״ הוא עונה ומבלבל אותי,״ מה?״ אני שואלת.
״חחח את תמימה מתוקה״ הוא עונה בגיחוך, ״אני מדבר על בחירה של איזה איברים הוא מאבד ואיזה לא״ הוא ממשיך אם חיוך גדול.
אני מרגישה צורך להקיא ממה שעובר לי בראש אבל אני מצליחה איכשהו להתאפק, אני לא יודעת איך אני אשרוד אם הפסיכופת הזה הוא פשוט מטורף.
״אנ.. אני לא אתן לך לפ.גוע באף אחד״ אני מגמגמת בלי לחשוב על ההשלכות, הוא נותן לי סטירה חזקה על הלחי,״את לא תתני לי? את חושבת שיש לך זכות בחירה ליהי? אה! אני זה שקובע בנוגע אלייך, אני קובע מה את תעשי ומה את יכולה לומר ברור?
חוץ מזה את באמת חושבת שלא טיפלתי בכול האנשים שאחראים ושקשורים לבריחה שלך? אני הרגתי את המטפלת המפגרת שלך ואני הרגתי את הנהג שעבד אצלי שהחליט לעזור לך, אני יפגע בכל מי שיעמוד בין הקשר שלנו״ הוא עונה ומלטף לי את השיער לפני שהוא קם ממני והולך לשירותים לא לפני שהוא אוזק אותי שוב למיטה ומזהיר אותי מניסיון בריחה.
כשהוא חוזר הוא אומר לי שיש לי עד מחר לחשוב על שם של מישהו שקרוב אליי שייענש.
קפיצת זמן: כמה שעות לאחר השיחה בבוקר:
כבר מגיע ערב, איתי נתן לי לראות טלוויזיה מהבוקר עד עכשיו ותוך כדאי הלך רק פעם אחת להביא לי ארוחת צהריים, הזמן פה מרגיש מוזר אין לי שעון אז רק לפי מה שאני רואה בחוץ אני מבינה מה שקורה, אני מנסה לישון אבל איתי שוכב לידי ואני פוחדת מזה שהוא יגע בי בזמן שאני ישנה.
״ליהי״ אני שומעת אותו קורא לי מהצד השני של המיטה שנפרדתי אם כמה כריות בינינו,״כן?״ אני לוחשת לו.
״אני יודע שאת לא מרוצה מהמצב הנוכחי שלנו ואני יודע שאני עושה טעויות ודברים שהם לא בסדר אבל את צריכה לדעת שאני עושה את זה בשבילך ובשביל הביטחון שלך טוב?״
לא! לא ככה מתנהגים למי שאוהבים! אני רוצה לצרוח לו אבל מבינה שאין טעם אין טעם להיאבק אין טעם להתנגד בסוף הוא מחליט, אני ממלמלת כן קטן ומרגישה שהגוף שלי נכבה.
YOU ARE READING
פרחי החורף\winter flowers
Misteri / Thriller״בבקשה תתן לי ללכת״ אמרתי לו בקול רועד ״אפילו אל תחשבי על זה ליהי״ הוא עונה בקולו הקר ״למה שאני אתן למה ששלי ללכת ממני אה? את יודעת שאת לעולם לא תשתחררי ממני ואת יודעת מה ההשלכות על אפילו להגיד את הדברים האלה נכון?״ הוא שאל וחיכה שאני יהנהן לפני שהו...
