טוב אז היי, אני מרגישה שאני חייבת לכם הסבר למה לקח לי כל כך הרבה זמן, אז זה פשוט כי הרגשתי שהפרקים עולים לאט מידי, אז העדפתי לקחת הפסקה די גדולה שבה אני אתרגם את הפרקים בקצב שלי וכשאני אהיה מוכנה איתם אני אוכל להעלות אותם בקצב מהיר יותר. טוב אז פרק שמונה:
***
לואי מיקם את קופסאות הכלים שעשויה מעץ בצד, מגחך לדלת שהייתה עכשיו יציבה במקומה אחרי אירועי אתמול. הוא עשה הכל בעצמו - ובכן, כמעט, מכיוון שכל מה שהוא עשה היה לעמוד ולהחזיק את הכלים לנייל שעשה את רוב העבודה, אבל זו הכוונה שנחשבת.
"על מה אתה מגחך, טומלינסון?" נייל מלמל, פוקק את פרקי אצבעותיו (עושה קנאקים - הערת מתרגמת), גורם ללואי להתכווץ בחוסר נוחות למשמע העצמות מתפוקקת. ( מתפוקקת זה מילה מעצבנת אבל אני לא רוצה להגיד נשברות או משהו כי זה לא ממש מדויק אז אין לי מילה אחרת - הערת מתרגמת)
"בבקשה אל תעשה את זה," לואי הזעיף את פניו.
הם נשארו במקומם על דלת העץ, בוהים בדלת העץ, עד ששניהם שמעו בכי מהמטבח, גורם להם לקפוץ, מלווה בקללה וברעש של משהו שעשוי מזכוכית שכאילו רוסק כנגד מרצפות הקרקע.
לואי העיף מבט לנייל שמשך בכתפיו, לפני שצעד לתוך המטבח, לוקח לתוכו את המראה שמולו; הארי עמד בחוסר אונים באמצע, תלתלים נופלים למצחו, הקדרת פנים על פניו, וזכוכית מנופצת על כל רצפת המטבח.
"שלא תעז לזוז," לואי אמר בפשטות, דורך מעל הזכוכית, לאיפה שהארי עמד, מדשדש ברגליו במבוכה.
"לואי, א- אני כל כך מצטער, באמת לא התכוונתי לרסק את זה, אני חסר תועלת בזה! תראה... ז- זה פשוט החליק לי מהיד!" הוא בכה החוצה, פניו לחוצות לתוך שקע הצוואר של לואי שנראה די ספקן אבל עדיין נתן לילד הצעיר יותר הנהון מרגיע. "ברצינות, אני כל כך מצטער," הוא הוסיף אחרי כמה דקות.
"זה לגמרי בסדר, בייב,בלי דאגות," לואי מלמל, לפני שלקח שני צעדים אחורה, בועט בכמה זכוכיות עם קצה הנעל שלו, לפני שהסתובב להארי. "לקום," הוא ציווה, והארי הרים את ידיו כדי ללפף אותם סביב צווארו של לואי, נאנח מעט כשהוא מרים את רגליו כדי לכרוך אותם סביב מותניו הצרות.
"אני יכול להתמודד עם זה לבד, אתה יודע?" הוא מלמל, ולואי צחק כי לא, באמת, הארי לא יכל.
הם מעדו על הספה, לואי משתנק על משקלו של הארי, כי הוא נראה קל יותר ממה שהוא באמת היה, אבל בלי להתלונן יותר מפעמיים, הוא הוריד אותו מטה על החומר הרך של הספה, גורם לילד המתולתל להיאנק במחאה, דוחף את עצמו מהחומר, לפני שהרגיש אותו שוקע מעט לידו, זוג ידיים נכרכות סביבו, דוחפות אותו חזרה למטה.
YOU ARE READING
Solitude-hebrew
Fanfiction\\ הוא לא ידע שלואי היה שם. לואי לא היה בטוח למה הוא היה שם. אבל מה הוא יכל לעשות, כשהוא ראה את הילד חסר הבית השבור בסמטה החשוכה?\\ --- אז אני מתרגמת את solitude לעברית באישור הכותבת זה פאנפיק מדהים על לארי והכותבת חמודה ממש ומוכשרת ואני מקווה ממש ש...
