בבוקר שלאחר מכן לואי התעורר, היה לו חיוך שהאיר את פניו, השיער שלו איכשהו בדיוק מתאים, והניצוץ בעיניו כמעט בוהק באופן לא רגיל ומהבהב עם אושר, עטוף בשכבת ישנוניות.
הקול המושתק והריח החזק של משהו שהריח ממשהו שהריח כמו בייקון וביצים הוביל אותו מחדר השינה שלו לכיוון הריח, המטבח, ואחרי שצעד דרך מסגרת הדלת, הוא רק יכל להרגיש את החיוך על פניו מתרחב כשהוא לקח פנימה את שתי הדמויות שפטפטו על דברים חסרי פואנטה.
"בוקר," הוא מלמל בישנוניות, בעיוורות מושך על עצמו אפודה אפורה שהוא מצא נטושה על רצפת חדרו, שפתיו יוצרות צורת פיהוק אבל הוא יצא מהמצב הישנוני שלו במהירות כשהוא הרגיש משהו כבד קופץ על גבו והוא קפץ מעט, תופס את שתי הרגליים הארוכות שמשתלשלות מעל כתפיו כדי למנוע מהאדם המסתורי מליפול על הרצפה הקשה.
למרות שללואי היה רעיו הוגן על מי זה היה.
"בוקר טוב, בייב," הוא מלמל, מסובב את ראשו כדי לחכך את אפו לתוך התלתלים הרכים - רק שהוא נתקל עם רצועות בלונדיניות נוקשות.
"מצטער, לו חבר, אבל אני לא הולך בדרך הזאת," נייל השיב, קופץ מהגב של החבר הכי טוב שלו עם צחוק גדול.
"חתיכת חלאה!" לואי צעק, הקדרת פנים עושה את דרכה לפניו היפות, עיניו ניתזות בין נייל הצוחק , להארי שנשען כנגד התנור, הקדרת פנים זהה לשל לואי. "אני- אני חשבתי-"
"אתה חשבת שאני הייתי הכוסית המתולתל שלא מבשל לי ארוחת בוקר - כן, אני יודע," נייל גיחך, והארי דשדש ברגליו בחוסר נוחות, מוצע לפתע עניין בנעליי הקונברס השחוקות שלו.
"הארי! האז, אני חשבתי-"
הארי נחר מעט, עיניו ניתזות מעלה מלחייך, ולשחרר החוצה צחקוק קטן וגיחוך, כולו שיניים וגומות חן, ולואי גנח, חוצה את המטבח עם שלושה צעדים גדולים, עוצר מול הילד הגבוהה יותר.
"בוקר, מקסים," הוא מלמל הפעם לילד הנכון, נושם פנימה את הריח של הארי, והארי היה צריך לרסן את עצמו מלקפוץ על לואי וללחוץ את שפתיו כנגד השפתיים הוורודו-
"בוקר טוב, לו," הוא השיב במקום, מנקה את ראשו מהמחשבות האלה, מחייך בטיפשות מטה ללואי.
הם שניהם נשענו פנימה, לואי לוחץ את שפתיו בעדינות כנגד הרקה של הארי, מתמהמה על עורו הרך יותר ממה שכנראה היה צריך והארי נאנח באושר, גופו נרגע כנגד זה של לואי, הידיים שלהם נכרכות אחד סביב השני, המותניים שלהם לחוצות אחת על השנייה, סנטרו של הארי נח על צווארו של לואי, בזמן שהם נושמים אחד את השני.
" יש לי היום עבודה," לואי מלמל, והארי הנהן.
"אני יודע," הוא אמר. "אני יודע שיש לך. נייל אמר לי. אני צריך למצוא עבודה,"
YOU ARE READING
Solitude-hebrew
Fanfiction\\ הוא לא ידע שלואי היה שם. לואי לא היה בטוח למה הוא היה שם. אבל מה הוא יכל לעשות, כשהוא ראה את הילד חסר הבית השבור בסמטה החשוכה?\\ --- אז אני מתרגמת את solitude לעברית באישור הכותבת זה פאנפיק מדהים על לארי והכותבת חמודה ממש ומוכשרת ואני מקווה ממש ש...
