״את לא אמורה להיות בבית?״ שואלת לורן בקול כועס ודואג בעוד הנסיך מסתכל עליי מבולבל ומעט מבוהל.
״הייתי זקוקה רק לשינה, אני מרגישה מעולה,״ אני אומרת לה והיא מהנהנת לבסוף.
״רידיאן זאת נואר, נואר זה רידיאן. נתקלנו ביער,״ היא אומרת ואני מהנהנת, מעיפה מבט אל עבר רידיאן.
״איפה אתה ישן?״ אני שואלת אותו אחרי שאדם לקח את לורן לדבר בצד.
״לורן רוצה שאגור אצלה בינתיים.״ הוא נאנח בתסכול ואני מחייכת, מוצאת את זה כחמוד.
״אתה הנסיך, מה יש לך לחפש פה?״ אני שואלת והוא קופץ בבהלה כנראה חשב שלפני כמה דקות אמרתי את זה בצחוק.
״אני לא נסיך,״ הוא מתכחש ואני מגלגלת את עיניי בלעג.
״תעשה לי טובה, אני אזהה את העניים האלו מקילומטרים,״ אני אומרת והוא מרים את כתפיו כלא מבין מי אני ומה אני רוצה מחיו.
״אין לי מושג על מה את מדברת,״ הוא אומר וגורם לי להתעצבן קצת.
״אני רק רוצה שתחזיר אותי למשפחה שלי, זה הכול,״ אני משיבה לו ורואים שהוא מתלבט עם להכנע או לא.
״מאיפה את יודעת?״ הוא שואל לאחר כמה שניות שרואים שעדיין לא קיבל את החלטתו בנושא.
״באתי משם, לפני שנה. אני נואר קיילי,״ אני אומרת ורואה איך רידיאן מחוויר, מתרחק ממני ולבסוף נרגע.
״נואר קיילי? את האנושית?״ הוא שואל ואני מהנהנת בראשי, שוקלת לספר לו אבל מוותרת ומחליטה לספר שנהיה במקום יותר פרטי.
״אני רואה שהתחברתם, אז זאת לא תהיה טרחה בשבילך להראות לו את המקום, נכון?״ לורן שואלת כמבוגרת אחראית, כשידו של אדם עוטפת את מותנה.
״אין בעיה, רק תגידי למורה,״ אני אומרת והיא מהנהנת, לוקחת את התיק שלה והם הולכים אל כיוון בית הספר.
״אני אראה לך את המקום,״ אני מסבירה את כוונתי לאחר שאני מושכת אותו מידו והוא לא זז.
הוא משמיע קול הבנה ואני מבינה שהוא נבוך מעט אך מחליטה לא להגיד לו, כי איני במעמדו ואין לי את הזכות.
״אז, מה אתה עושה פה?״ אני שואלת אותו כשאנחנו מתחילים להתהלך בשביל בית הספר.
״אני לא מספר פה.״ הוא קובע ואני מושכת בכתפיי, מתי שהוא הוא יצטרך לספר לי אם הוא רוצה לשרוד כאן.
YOU ARE READING
The black wolf in the family
Fantasyכבר שנה שנואר גרה במימד של האנושיים, לאחר שהוגלתה מהמימד שלה עקב אי שייכות. ואז מגיע האחד שיוכל להחזיר אותה אל המימד שלה, האם היא תסכים למה שתגלה? •••גמור••• © כל הזכויות שמורות לי.
