שלוש שנים לאחר האפילוג, 8 שנים בסך הכל מאז אותו היום.
״אני לא מאמינה שאתה מצליח סוף סוף ללכת!״ אני צועקת בשמחה וקופצת בזהירות אל תוך זרועותיו של רידיאן.
השיחה לפני שלוש השנים שינתה את חיי מקצה אחד לקצה שני, רידיאן אמנם התעורר מהתרדמת בה היה שרוע אך הוא לא יכל ללכת או לדבר עד היום, בכל יום הוא היה מנסה לעשות צעד, היו פעמים שנפל וויתר לעצמו ומרוב שהיה שוכב במיטה בבטלה אז כל מה שלמד היה הולך לטמיון עד שבחודשים האחרונים לקחתי את זה לידיים שלי ועזרתי לו, זו גם אחת מהסיבות שבגללה לקח כל כך הרבה זמן.
בזמן בו היה מוותר לעצמו הוא היה לומד איך לדבר וזה מה שהיה מנחם אותי, זה והנשיקות שהיה מפזר על פי.
״תודה!״ הוא לוחש לאוזני ומצמיד אותי אליו.
״בחיים לא הייתי נותנת לך לוותר כל כך מהר!״ אני מרגישה את עיניי דומעות מהתרגשות ואני לא יכולה לעצור את עצמי מלפרוץ בבכי.
״אני אוהב אותך כל כך ואני מצטער על כל הפעמים בהם עשיתי לך חיים קשים,״ הוא מצטער בפעם המליון מאז שידע לדבר מחדש.
״אני מצטערת שנתתי לו לשלוט בי, הייתי צריכה להיות חזקה יותר ולהתנגד.״ אני מסתכלת לתוך עיניו שלוקחות אותי אל עולם אחר.
שנייה לא חולפת ודלת הבית נפתחת ברעש האופייני ללורן שאחריה נגרר אדם - נשאר אותה בובה של לורן אך אהבתם לעולם לא תגמר. למען האמת, הם כבר הספיקו להתחתן שנה וחצי לאחר שרידיאן התעורר.
״רידיאן!״ לורן צועקת אל אחיה ורצה לכיוונו, קופצת עליו וגורמת לכולנו לצחקק כשרידיאן מחזיר לה חיבוק.
אדם מחבק אותי חיבוק קצר לפניי שהוא עושה את דרכו אל רידיאן, נותן לו את החיבוק הגברי שלהם.
אדם ולורן סלחו לי, הם הבינו שזאת איננה היתה אשמתי והם יודעים כמה אני אוהבת את רידיאן ושהוא אותי, בחיים לא היינו נפרדים לא משנה כמה היו מבקשים מרידיאן.
רידיאן ממלמל את המשפט שהפך לנו למאוד מוכר בזמן האחרון ואני בתוך שנייה מוצאת את עצמי בצד האחר, במימד שאליו אני שייכת.
יותר התחברתי לסוף שהוא מת^~^
אבל גם סופים טובים הם בסדר......
זה למי שרצה להרוג אותי על הסוף!
YOU ARE READING
The black wolf in the family
Fantasyכבר שנה שנואר גרה במימד של האנושיים, לאחר שהוגלתה מהמימד שלה עקב אי שייכות. ואז מגיע האחד שיוכל להחזיר אותה אל המימד שלה, האם היא תסכים למה שתגלה? •••גמור••• © כל הזכויות שמורות לי.
