״למה את בוהה בשיער שלי?״ רידיאן תוהה בעוד אני, אכן, בוהה בשערו, חושבת על דרך בה נוכל להפסיק את הדבר.
״אני חושבת שיש לי רעיון, אבל אני לא בטוחה שהוא ימצא חן בעינייך,״ אני אומרת את האמת שעוברת בראשי, עצם מחשבת הרעיון תגרום לרידיאן להתעצבן.
״בואי נשמע.״ עיניו מביטות בכל מקום מלבדי בעוד ידיו עוברות בין שיערו, מה שהוא נוהג לעשות כשהוא לחוץ או מפוחד.
״אתה מתנהג כמו נמושה יחסית לתדמית ולמעמד שלך,״ אני עונה בכינות, יותר נכון פולטת.
״מעכשיו אתנהג כמו גבר,״ הוא משיב לאמירה שלי בזמן שהוא משחק עם קצוות הפוני שנופלות לצד הראש.
״נו? מה הרעיון?״ הוא מוציא אותי מהבהייה בו ונראה שהוא לא שם לב לכך.
״אפשר לגלח לך את השער,״ אני אומרת במהירות ומסתכלת על פניו במטרה לראות את תגובותו.
הוא תופס בשערו הורוד ומתרחק ממני עד סוף המיטה.
״אז תמצאי משהו אחר!״ הוא עונה ואני נאנחת אך מהנהנת ביאוש ומנסה למצוא דרך אחרת.
״היום המסיבה, אתה יכול ללבוש ג׳קט ולכבוש את הכובע שלו,״ אני אומרת לאחר שאני נזכרת שהיום המסיבה של מישל.
הוא רק מהנהן ואני עדיין מאלצת את מוחי לתת לי רעיון.
אני נזכרת בפעם ההיא שאבי אמר לי שכישוף אפשר להסיר רק בעזרת
כישוף. זה היה אחריי שהשכן שלנו כושף.
״אפשר להסיר כישוף רק בעזרת כישוף,״ אני אומרת לרידיאן שבוהה בקיר הלבן מולו, כאילו זה הדבר הכי מעניין בעולם.
״איפה נמצא פה מכשף?״ קולו אדיש ועיניו עברו לעיניי, מסתכל עליי במשך כמה שניות לפני שהוא חוזר להתעסק בבהייה בקיר.
״אני זוכרת שאבי סיפר לי שלפני מאה שנים, היה מכשף, שקם בבוקר והיה כאנושי ושלחו אותו לפה.״ אני אומרת במטרה לגרום לו להבין את ההמשך לבד.
״הוא בטח כבר מת,״ רידיאן אומר לבסוף ומתחיל לשחק עם ידיו.
״בטח יש לו ילדים, וקסם עובר בדם.״ אני מסתכלת עליו ומחכה שיענה לי, אם הוא מאשר והוא מהנהן. אני מחייכת לעצמי, חיוך מנצח וממהרת לקחת את הטלפון לידי במטרה לשאול את לורן מתי היא מגיעה לקחת אותנו.
״יש לי ג׳קטים של אלכס,״ אני אומרת לאחר שאני מנתקת את השיחה עם לורן וקופצת על רגליי במטרה להוציא מהארון ג׳קט שחור.
YOU ARE READING
The black wolf in the family
Fantasyכבר שנה שנואר גרה במימד של האנושיים, לאחר שהוגלתה מהמימד שלה עקב אי שייכות. ואז מגיע האחד שיוכל להחזיר אותה אל המימד שלה, האם היא תסכים למה שתגלה? •••גמור••• © כל הזכויות שמורות לי.
