״מה עשית לה?״ אני ישר תוקפת כשהוא מכבה את הסיגרייה.
״רבנו,״ הוא אומר ואני מבחינה בראשונה דמעות יורדות מעיניו ואני מבינה שזה היה ממש רציני.
״על מה?״ אני שואלת, וקולי מתרכך מעט למראה דמעותיו.
״התקף קנאה,״ הוא ענה ולאחר מכן הוא ממלמל את שמו של רידיאן ואני מבינה שהוא מקנא ברידיאן. אין לו על מה למען האמת.
״אני כזה דפוק!״ הוא צועק ומושך בשערות ראשו בתיסכול ואני מתחילה לרחם עליו.
ההתקפות של אדם, ידועות בקרב הקרובים שלו, כלא בשליטתו.
אני נותנת לו להתפרק ומחליטה לוותר על התחקיר של מה שהלך לשם, יודעת שמחר אקבל תשובות מלורן אם היא תרצה לתת לי.
עוברות מספר דקות עד שאני מחליטה לקום לאחר שאני מבחינה באדם שנרדם על הדשא עם בקבוק אלכוהול שאין לי מושג מתי הספיק להשיג.
אני נכנסת בחזרה אל תוך הבית ורואה את לורן עולה עם אותו בחור לאחד החדרים ואני מבינה לבד מה הולך להיות שם, ואני יורדת גם שלורן מאוד תצטער על זה.
אני עולה אחריהם, נדחפת בין אנשים עד שאני מגיעה אליה ומושכת אותה אליי ונראה שהבחור לא שם לב כי הוא ממשיך לעלות.
אני עולה עם לורן שלא מבינה מה קורה, ורואים עליה שאין לה את הכוחות להגיב.
אני מחפשת חדר שאוכל להכניס אותה אליו ולא מוצאת, מדי פעם אפילו פתחתי לאנשים באמצע סקס. מביך.
אני ממשיכה לחפש חדר ואני תוהה כמה חדרים יכול להיות לבן אדם.
אני נעצרת על ידי קול דלת שנפתחת וממהרת להזיז את ראשי אל כיוון הרעש.
אני מבחינה במישל מסדרת את בגדיה שהיו לא מסודרים נכון על הגוף שעל ידה עומד רידיאן שמטפל במכנסו שאת שערו מכסה הג׳קט.
אני בולעת את רוקי ועוצמת את עיניי בכאב, מסתובבת כאילו לא ראיתי ונכנסת לחדר הראשון שראיתי, למזלי, הוא היה ריק.
אני מניחה את לורן על המיטה, מורידה לה נעליים ואת השמלה, ככה שהיא נשארת רק עם הגופייה הלבנה שהיא תמיד לובשת ותחתון, אני מורידה גם לעצמי את הנעליים לפני שאני פורצת בבכי.
למה אני בכלל בוכה? אני לא צריכה לבכות.
תוך כדי שאני בוכה אני לא מבחינה באצבעות רגליי וידיי שמוציאות את הטפרים ואני לא מצליחה לשלוט בגופי כשאני נופלת לצורת זאב על ריצפת החדר.
YOU ARE READING
The black wolf in the family
Fantasyכבר שנה שנואר גרה במימד של האנושיים, לאחר שהוגלתה מהמימד שלה עקב אי שייכות. ואז מגיע האחד שיוכל להחזיר אותה אל המימד שלה, האם היא תסכים למה שתגלה? •••גמור••• © כל הזכויות שמורות לי.
