פרק 14

2.5K 303 23
                                    

עברו יומיים ולורן עדיין שוכבת במיטה, היא קמה רק למקלחת ולאכול אבל יותר מזה היא לא עושה, אפילו עם אדם היא לא מדברת אבל היא נשארת פה בשבילנו, היא חושבת שכיף לנו.

אני מעיפה ממני את רידיאן בפעם המאה היום כשהוא מנסה לנשק אותי ולי אין סבלנות אליו או לכל אחד ואני יוצאת מהחדר בטריקה, עושה את דרכי אל חדרו של אדם, שכמו לורן, גם הוא לא יצא מהחדר מלבד מקלחות ואוכל.

אני דופקת בדלת חדרו ומחכה שיפתח לי, או לפחות יתן לי סימן שאני יכולה לפתוח.

הדלת נפתחת בקטנה וראשו של אדם נגלה אלי והוא פותח את הדלת שאני יוכל להיכנס.

״מה את עושה פה?״ הוא שואל בזמן שאני משתעלת מהריח המסריח שמגיע לנחיריי.

״באתי לדבר, אנחנו צריכים לדבר,״ אני אומרת ומתיישבת על המיטה שלו, מחכה שיעשה את אותו הדבר וכך הוא עושה.

״אתה תלך לבקש סליחה מלורן, אנחנו עומדים לספר לה היום בערב, ואתה עומד להיות נוכח,״ אני קובעת ורואה את מבטו של אדם שמהנהן כאומר שזה בסדר מצידו.

״היא תסלח לי בכלל?״ הוא שואל וגורם לי למשוך בכתפיי. את האמת, איני יודעת אם היא תמצא את הכוח לסלוח לו בזמן הקרוב. אבל אני כן מאמינה, שאם הם אוהבים אחד את השני באמת ובתמים הם יחזרו.

״אתה צריך ללכת לבקש סליחה,״ אני מדרבנת אותו לעשות את זה בזמן הקרוב, זאת אומרת בחמש דקות הקרובות.

הוא יוצא מהחדר לאחר כמה דקות כשאני יוצאת אחריו והוא הולך אל חדרה של לורן בזמן שאני יורדת אל הסלון, שם נמצא רידיאן.

״מה קורה?״ אני שואלת בהתלהבות ומתיישבת לידו כשאני מרגישה שמחה יותר מתמיד שהצלחתי לגרום לאדם לעשות את הצעד לסליחה.

״למה את כלכך שמחה,״ הוא שואל כשהוא מעביר את ידו מסביב לכתפיי.

״אדם הלך לבקש סליחה מלורן.״ החיוך מתפשט על פניו, ראו שהוא סלח לו ואוהב את אדם ורוצה שאחותו תיהיה בידיים טובות למרות כל הסיכונים של הזוג ביחד.

״זה נפלא. איך נספר לה היום?״ הוא מעביר נושא ומנחית נשיקה על שפתיי, גורם לחיות להתפשט על פניי ואני מניחה את ראשי בשקע צווארו.

״לא יודעת, זה יזרום אני מניחה,״ אני אומרת ומביטה בטלוויזיה הכבויה.

״אני מחכה כבר ליום שנחזור,״ אני לוחשת לעצמי כשאין בכוונתי שרידיאן ישמע אך נראה שהוא לא שמע כי הוא מחזיק בראשו ומעיף אותי ממנו, קם מהספה ומתחיל להסתובב ברחבי החדר כשידיו על ראשו.

The black wolf in the familyWhere stories live. Discover now