Former Spoiled (hebrew)

פרק 10

עליתי במעלית לקומה העשירית, איפה שמגורי הבנות בבית הספר. הסתכלתי על המפתחות. 211. ניסיתי לפתוח את הדלת. נעול מבפנים. דפקתי עליה בחוזקה. חיכיתי דקה או שתיים. איש לא פתח. השענתי על הדלת, ניסיתי לשמוע מי שם. גניחות נשמעו משם. איככס... הצתמררתי. אני אישית אם כבר עושה, אז לפחות בלי שישמעו...

הדלת נפתחה, ועמדה שם נערה עם שיער חלק שחור עד ברכיה. עיניה זהרו במין צבע חום- אותו גוון כמו עיניה. היא הייתה עטופה במגבת. היא חייכה.

''אני יכולה לעזור לך?'' ''אממם... אני די חדשה פה ואמרו לי שהחדר שלי זה 211. זה כאן?'' היא חייכה ופתחה את הדלת. ''תיכנסי.''

החדר היה עם מיטת קומותיים, ועל המיטה התחתונה שכב נער עירום. הוא היה מכוסה בשמיכה דקה בצבע לבן. בהיתי בו.

''היי.....'' הוא צחק. ''מי את?'' ''אני... אנאבל... אני די צריכה לגור פה....'' ספק שאלתי ספק אמרתי. ''אממם... לילה אני ילך.'' ליחה זאת כנראה הבחורה שגרה פה. ''ביי!'' היא נישקה אותו. ''אני מייק.'' הוא אמר לי, חייך והלך.

הבטתי בלילה. היא נראתה אדומה, נבוכה. ''ומי זה?'' שאלתי אותה והיא עוד יותר האדימה. ''אמממם......'' מילמלה. ''מייק.......... חבר שלי........'' למרות כל הסומק ראיתי איך היא מחייכת בגאווה, שהצליחה לכבוש אותו.

''אז... תספרי קצת על עצמך...'' היא אמרה, כשפרקתי את חפצי בארון. ''אין מה לספר... הגעתי לכאן עכשיו, הורי מתו ואחי הקטן גם כאן... מה איתך?''

היא נראתה מבולבלת. ''קוסמים אבל מגיעים לכאן בגיל 3. למה את הגעת רק עכשיו?''

''בחיי שלא יודעת...'' מילמלתי, לעצמי יותר מאשר ללילה.

''אז... הגעתי לכאן בגיל 3, הורי חיים בארגנטינה, אחי הגדול בי''ב כאן, ו... אין מה לספר במיוחד...''

חייכתי אליה, ידעתי שנהפוך לחברות טובות. סרקתי אותה. היא הייתה מהממת. שיערה היה חום מתולתל, ארוך. גוון עורה היה בצבע המושלם לדעתי, שפתיה היו מודגשות בליפגלוס כמעט לא מורגש, ועיניה היו בצבע חום אוהב.

היא חייכה אלי. ''אז... רוצה אני יעשה לך סיור כאן?'' חייכתי אליה. ''בשימחה!''

הסתובבנו בבית הספר. היא הראתה לי איפה איזה כיתה, איפה הקפיטריה, איפה מטתר להיות ואיפה מומלץ שלא להיות. הגענו למחששות. היא חייכה. ''אח שלי ערס, אז כנראה תוכלי למצוא אותו כאן.'' היא הכנסה למחששות, מתעלמת מהשריקות המלוות אותה.

היא ניגשה לאיזה נער שהיה תאמת חתיך הורס ואמרה לו. ''תכיר, זאת אנאבל, היא חדשה כאן. תעשה לי טובה, אם תראה אותה מסתבכת באזיזה משהו תעזור לה אה? היא בן אדם ש.... אוהב להסתבך, נגיד ככה.'' היא נישקה אותו בלחי, חייכה אליו והלכה משם. ''ביי!''

''זה היה אח שלי, מת'יו.'' היא חייכה אלי. ''נחמד אח שלך...'' לילה חייכה אלי. ''בפנימיה אסור לעשן סמים או לשתות, אז הערסים פשוט יושבים שם עם קולה. חיח... זה קורע!''