Former Spoiled (hebrew)

פרק 15

אל תדלגו!

סוף סוף המשך! אני בעומס נוראי, כמו שהבנתם (והמופתניקים ביניכם מבינים), אז אני מבטלת את הימים קבועים. פרקים יעלו כשיהיה לי זמן. מקווה שזה יהיה בתדירות יותר גבוהה מפרק בחודש, אבל אני לא יכולה להבטיח כלום... לצערי...

___

''יש 2 סוגים של קוסמים.'' ריצ'ארד פתח ואמר, לאחר שתיקה ארוכה, בה הלחץ של יושבי החדר הורגש באופן גלוי.

''לאחר ההסכם עם בני האדם, הקוסמים התפלגו ל-2 קבוצות. הקבוצה שהסכימה עם המלך, והקבוצה שלא.

''כפי שהבנת, הקבוצה שאליה אנחנו שייכים היא הקבוצה שהסכימה, אבל מיעוט לא זניח התנגד בכל תוקף. הם קראו לעצמם מכשפים או שחורים, כפי שאנחנו קוסמים או לבנים.

''השחורים, איך שהם מעדיפים להקרא, פיתחו מוצרי כשף שהגדילו את כוחם.

''יש להם הרבה מוצרים, אבל המוצר הכי חזק שלהם, זה השרשרת הזאת.

''השרשרת, משום מה, נקראת פגיונון. עדיין לא חקרנו מדוע. הוא מסוגל לנתב את חיי האדם, ולהפוך את האנרגייה הכימית שבו, לאנרגייה קוסמית, בה אנחנו משתמשים כאשר מכשפים משהו.

''הפגיונון הוא גם הכי מסוכן מבין כל שאר החפצים של השחורים משום שכל קוסם או מכשף שנוגע בו, כל עוד זה לא בעליו המקוריים של החפץ, הפגיונון שואב את כל הקסם שלהם, ונעלם, מופיע אצל בעליו.''

''מי בעליו של הפגיונון?'' הוא הביט בה מעט וענה,

''אצל מי מצאת את זה?''

''ג'ק. הוא הצליח עם זה להדוף את הקסם שלי, בעודי משתמשת בכל מה שיכולתי...''

המורים הנידו בראשם. ''אז כנראה, שהשרשרת שייכת לג'ק.''

פרופסור אומאלי הביט בי בשאלה. ''תגידי רגע, הקסם שלך, הוא נעלם?''

נחרדתי לשנייה. הרי דוד ריצ'ארד אמר שזה שואב את הקסם של כל אחד, קוסם או מכשף, כל עוד זה לא הבעלים המקוריים של הפיגיונון.

נרגעתי, לאחר שמצאתי במעמקי תודעתי את הערפל. החלטתי להראות להם שהכל בסדר, ובשמחה צעדתי אל עברו. אך ברגע שנגעתי בו, כאב נוראי פילח אותי, כאילו הערפל רעיל.

הוא לא רעיל, הבנתי, בעודי מוציאה ממנו את ידי, הוא פגיונון.

בשביל להשתמש בפגיונון, בשביל להפוך לבעליו, צריך לשרוד מבחינה פסיכולוגית כאד של המוני פגיונות, התקועים בעור האדם.

ושוב, אבל הפעם בנחישות חזקה יותר, נכנסתי לערפל.

הכאב היה בלתי נסבל. נפלתי על ברכי, לאחר שצעדתי בערך 5 צעדים. התחלתי לזחול על ברכי לעברו, יודעת, שאין לי ברירה. השרשרת ספגה חלק נכבד מכוחי, ואין בי שום רצון שבעולם לשחרר אותה. לא. היא תיהיה שלי.

ברגע, הכאב נעלם. הערפל התבהר, והפך לטבעת סגולה כהה אדוקה סביבי. מצאתי את עצמי שוכבת על ברכי מול כדור זהב ענקי, כנראה מכיל בתוכו את כל כוחות הפגיונון. הצלחתי! שמחה מילאה אותי. נגעתי בעדינות בקצה הכדור, חוששת מעוד כאבי תופת, אך לאחר שאלו לא הגיעו, נכנסתי לכדור.

מבפנים, הכדור היה קטן יחסית למקום הבטוח, אבל מבחוץ, הוא היה ענקי!

מצאתי את עצמי עומדת בחנות, ובה עמדו אנשים רבים עם תוויות. נעמדתי מול אחד מהם.

האישה הייתה בשנות ה40 המוקדמות שלה. היא הייתה לבושה כאילו היא חייה במאה ה-19. בסוף המאה ה-18 כזה.

שיערה הבלונדיני אסוף בכובע, בגדיה החמיאו לה, ועקביה היו ענקיים. היא נראתה כדוכסית.

מתחתיה, הייתה תווית:

הדוכסית רוזלין בלום,
מכשפה שחיה בשנים 1791-1846
מתה מציד מכשפות, חברתה הסגירה אותה.
בעלת קסם ברמה 6/10.
מומלץ לשימוש ברגעים, בהם לא צריך הרבה כוח.

הזדעדעתי. למה עם עושים תוויות על בני אדם?!?!

הסתובבתי ככה בין עוד אנשים, עד שראיתי את ג'ק. עצרתי וקראתי:

ג'ק בלאק
מכשף שחי בשנים 1979-2015
מת במהלך קרב עם אנאבל גולד, מקללת המוות אותה הטיל עליו ג'רום באקיארד.
בעל קסם 8/10.
מומלץ לשימוש ברגעים, בהם צריך נואשות קסם במהירות.

לא נשארתי להרהר בו, מכיוון שיש אחריו הייתה... אני...

אנאבל גולד.
קוסמת שחיה בשנים 1998-עכשיו.
הקללה המהלכת.
בעלת קסם 11/10.
לא מומלצת לשימוש. הכוח יהרוס את המשתמש. רק במצבים נואשים ביותר!

מה זאת אומרת הקללה המהלכת?!?! אני קללה?

ומה זאת אומרת: בעלת קסם 11/10? אני עד כדי כך חזקה?!

__

היייי!! התגעגעתי!!

מצתערת שלא המשכתי הרבה זמן, פשוט אני בעומס נוראי....

טוב... אז אני חולה, וזה אומר: עוד פרק בשבילכם!!!

אל תצפו להמשך בזמן הקרוב, ההמשך הבא יהיה בgenetic mistake.

רגע! אתם עדיין לא קוראים את זה?! טוסו לקרוא!

חחחחח באהבה ענקית,

stories_are_pation

לאב יו!