Former Spoiled (hebrew)

פרק 17

השעון המעורר צילצל ב- 23:30, מרתיע על כך, שעוד חצי שעה יהיה האימון החלופי, במקום זה שהיה צריך להיות אתמול.

קמתי במהירות וכיביתי אותו, משתדלת לא להעיר את לילה.

לבשתי את בגדי האימון הלילי שלי:
בגד גוף שחור ארוך המורכב מטייץ שחור ארוך וחולצה שחורה צמודה עם שרוולים ארוכים. לבשתי את השרשרת של ג'ק והכנסתי אותה ממתחת לצווארון הגבוה הצמוד. אספתי את שיערי הבהיר לקוקו מתוח גבוה, שמתי על עצמי קסם אי ראות, נעלתי את המיני מגפונים שלי, שאני נועלת: עם עקב 5 סנטימטר מבפנים ויצאתי, נועלת את הדלת מבפנים אבל בעודי מחוץ לחדר-קסם.

הגעתי בריצה קלה לקרחת היער. השעה הייתה חמישה לחצות. הסרתי את לחש האי ראות מעצמי. כמעט כולם היו שם.

בראד היה היחיד שלא שם. חייכתי בעצב. כנראה היום עד התרגיל אני אהיה לבד...

התיישבתי על אבן ושקעתי במחשבות. קול מוכר העיר אותי מהרהורי. הרמתי את עיני, ומבטי פגש בנערה שהצלתי בשיעור אדמה הראשון (הערת הכותבת, מי שלא זוכר- תחזרו לפרק 11 בסוף)

''היי...'' היא מילמלה בקול חלש. ''עדיין לא הודתי לך שהצלת אותי לפני חודשיים... מאז הם לא חזרו להטריד אותי.''

חייכתי אליה חיוך נבוך. ''זה בסדר!''

היא חייכה אלי בהוקרת תודה, גם כן מובכת.

''מה את עושה כאן בכלל?'' שאלתי אותה, לאחר שהבנתי שזה אימון של הנבחרת של ג'רום, והיא לא חלק ממנה.

''ג'רום צירף אותי היום ב-7 בערב, כשהיה לנו אימון איתו.'' היא אמרה לי בחיוך.

את שאר חצי השעה העברנו מרכלות ומפטפטות. גיליתי, שקוראים לה ג'ולייט, והיא מאיטליה במקור. הוריה חיים בעוני באיטליה, והם שלחו אותה לכאן מכיוון שלא היה להם כסף לטפל בה, וזאת הפנימייה הקסומה הטובה ביותר שהם מכירים ומרשים לעצמם לממן מבחינה כספית.

סיפרתי לה על עצמי בקצרה, חוסכת את הפרטים.

''הטבעת עלייך?'' הנהנתי (שוב, מי שלא זוכר- פרק 3, תחזרו לשם, זה ממש חשוב. תמשיכו את הפרק רק אחרי שתיזכרו!!)

''אפשר לראות?''

הורדתי את הכפפה השחורה שהייתה על ידי השמאלית, וחשפתי את הטבעת הזהובה, שהאבן שלה משנה צבעים. כל כך הרבה דברים קסומים, שכבר לא התפלאתי מכך, שהיא משנה צבעים. כנראה אימי כישפה אותה, כך שתתאים לה לכל בגד...

היא פערה את עיניה בהתפלאות. ''סיפרת למישהו עליה?'' הנדתי בראשי, לא מבינה לאן היא מרמזת.

''יש סיפור,'' היא פתחה: ''אגדה, על המלכה הראשונה של הקוסמים. אומרים, שהיא נצר של המלאך. היא התאהבה בקוסם הראשון, שאומרים, שהוא היה נצר השטן.

''היא, הייתה בלונדינית יפת תואר, עם עיניים בצבע כחול כמו השמיים. הוא היה גבוה, שיער שחור, עיניים חומות ועמוקות...

''נולדה להם בת. נצר השטן והמלאך. שיערה היה אדמוני ארוך וחלק, ועיניה הירוקות ברקו ממרחק. אין ספק, שהיא הייתה הנערה היפה ביותר בעולם.

''באותו הזמן, לא ידוע בדיוק השנה, אבל הרבה לפני ישו והרבה לפני אברהם אפילו. נצר המלאך ונצר השטן הפכו את בני כפרם לקוסמים, חילקו להם מכוחם, מכיוון שידעו, שלא משנה כמה יבזבזו, המלאך והשטן יתנו להם עוד.

''הכפר שלהם היה בשווייץ, כפר קטן ויפיפה למרגלות ההרים האלפים. מלך שווייץ היה נגד קסמים. הוא חיי בסיוט, שכל בעלי קסם בעולם רוצים להרוג אותו, ולכן, כשגילה שקיים כפר שלם המורכב מאנשי קסם, החליט להרוג אותם, לפני שהם יהרגו אותו.

''כשכל צבאו הגיע לכפר, וזה היה צבא חזק ביותר, יחסית לתקופה ההיא, המלאך והשטן באו אליהם. הם הבינו, שנגד צבא כה חזק, אין להם סיכוי.

''הם קבעו עם המלך, שאם המלאך והשטן יוותרו על הקסם שלהם, המלך לא יהרוג אותם, אבל לאן הקסם יכל להיעלם?

''ביתם הציעה את הפיתרון- לשים את כל הקסם של כל הכפר בטבעת שלה.

''הטבעת הייתה ממתכת פשוטה, פשוט עיגול שחור של פחם עם חריטות גסות. כמובן שהם הסכימו, והעבירו את כל הקסם לטבעת.

''מה שהם לא צפו, זה שהטבעת, לאחר שכיבלה את הקסם, השתנתה. עיגול הפחם השחור והגס הפך לטבעת זהב יפייפייה, עם חריטות עדינות. הופיעה שם אבן. לא סתם אבן. יהלום. בצבע לבן שקוף יפייפה.

''מה שהם לא צפו בנוסף, זה שהקסם של הבת לא נעלם. אבל אדם אחד עם קסם לא יזיק, ולפיכך היא הפכה באופן רשמי לבעלת הקסם השנייה- אחרי הוריה. כל הצאיצאים של תושבי הכפר נולדו עם קסם, אבל את זה המלך לא ידע.''

הרמתי את מבטי אל ג'ולייט. ''ואת חושבת שהטבעת שלי זאת הטבעת של נצר המלאך והשטן?''

''יש רק דרך אחת לגלות.'' ג'ולייט ענתה בקול עינייני. ''מחר בחצות, בדיוק עוד 24 שעות ו 3 דקות ניפגש בכנסייה. תבואי בבגדים לבנים. ועם הטבעת והשרשרת. היא פה?''

הנהנתי, בעודי מוציאה אותה ממתחת לצווארון. עיניה בלעו בשקיקה את האבן הלבנה חצי שקופה שעל צווארי, סביבה היו חוטי זהב, כמו כלוב קטן ועדין, יפייפה. היהלום היה מעוצב בצורת קריסטל קטן, והשרשרת הייתה מחוברת אל הקודקוד הגבוה שלה.

''טוב תלמידים, סליחה על העיקוב, כעת נתחיל.'' ג'רום הגיע, קוטע את השיחה.