דמעות החלו להציף את עיני, חיפשתי במבטי את גל, עד שפתאום יד תפסה אותי ומשכה אותי לאחד החדרים "את בוכה?"שאל דן. *שתיקה*
" האם זה במקרה בגלל הנשיקה ?"שאל בשנית ,שתקתי לכמה שניות לא רציתי לתת לו במה ולהראות לו שהוא משפיע עליי. "סתאם כואב לי הראש ואני רוצה הביתה , ראית במקרה את גל ?"שאלתי. "את כל הזמן מחפשת אותו ,אתם יוצאים ביחד או משהו?"שאל. "לא" עניתי בצעקה חירשית. " הוא פשוט מבין אותי והוא חבר טוב " הוספתי.
"אין כזה דבר אצל בנים 'חברה טובה' או שהיא סתאם עוד אחת או שהיא האחת" אמר בחיוך הכובש שלו. "אין ביני וגל שום דבר מעבר לידידות, מושג שכנראה אתה לא מסוגל להבין" עניתי.
דן התקרב אלי וניגב לי את הדמעות , נרתעתי לאחור. " מה אתה עושה עכשיו?" עניתי מופתעת בקול כועס. הוא קם עם מבט מבולבל ואמר :" גם אני לא יודע" הסתכלתי עליו יוצא מהחדר וראיתי בו עצב בעיניים כאילו משהו חסר לו , הבטן שלי התהפכה הרגשתי רגשות מעורבים כעס, שנאה, אהבה, רגע אהבה?! אני אוהבת את דן? אין מצב אסור לי לאהוב אותו הוא יפגע בי על בטוח.
יצאתי החוצה והמשכתי לחפש את גל "המקום הזה ענק קיבינימט!" המשכתי בחיפושי אחר גל וראיתי את דן רוקד ריקוד צמוד לנועה וברקע היה את הטרנסים של סקאזי, הבן אדם הזה מתהפך בשניות הסתכלתי עליהם והרגשתי צביטה בלב , אני לא יכולה איתו! סופסוף ראיתי את גל שותה עם החברה שלו על הבר ,יופי עכשיו אין גם מי שיחזיר אותי הביתה, עליתי לקומה הראשונה בניסיון לחפש אחר השירותים , בקומה הזו היו לפחות 8 דלתות , מצאתי את השירותים , הסתכלתי במראה ופשוט לא זיהיתי את עצמי,שיט ככה דן ראה אותי , בא לי למות, כל הצללית שהייתה יפה ומעושנת נמרחה לי מתחת לעין ואם היו משווים אותי לחיה היו בטח משווים אותי לדוב פנדה, לקחתי טישו מהשירותים וניסיתי לתקן את האיפור אך ללא הצלחה, פתחתי את הברז ושתפתי את הכל, הלכתי להביא עוד נייר מהשירותים בכדי לנקות את שאריות האיפור , שמעתי שמישהו נכנס, נעלתי על עצמי את השירותים, לא רציתי שיראו אותי במצב הזה.
"אני אוהבת אותך כול כך" זה היה קולה של נועה , " תוכיחי"שמעתי את צחוקו של דן , רק שהם לא עומדים לעשות את מה שאני חושבת שהם עומדים לעשות,איכס רציתי להקיא באותו רגע מזל שאני בשירותים , חיכיתי שהם יסיימו בכדי שאוכל לצאת החוצה . הרגשתי די מגעיל עם עצמי לפני רגע במעגל נישקתי אותו ,אחר כך הוא ניסה להתקרב אליי בחדר ועכשיו הוא מזדיין עם הפרחה הזאת, לבחורה הזאת אין כבוד בשיט. הרגשתי זולה עם עצמי , אני ממש לא אחת מהבנות האלה שנותנות לכל אחד והודות לדן הוא גרם לי להרגיש אחת כזאת רק מנשיקה אחת. סופסוף הם יצאו פתחתי את הכיסוי של האייפון שלי ומצאתי את ה50 שקלים שאבא נתן לי בבוקר לקנות בקפטריה, התקשרתי להזמין מונית , בחברת מוניות אמרו שמונית תוכל לבוא רק בעוד שעה , הסתכלתי בפלאפון 2:19 לפנות בוקר , שחקתי בקנדי קראש איזה שעה , הסוללה שלי עמדה להיגמר ירדתי למטה ושתיתי עם שירן צ'ייסר כדי לערפל את המחשבות שלי אני צריכה להפסיק לחשוב יותר מידי, תמיד אמרו לי שאני חושבת כמו אישה בת 40 ,קבלתי הודעה מחברת המוניות נפרדתי ממנה וביקשתי מדור שידאג שהיא תחזור הביתה.
"חכי אני יקפיץ אותך " הודיע לי דן , הסתכלתי עליו בהפתעה מהנחמדות הפתאומית הזאת שלו ,"תודה על ההצעה אבל המונית מחכה לי בחוץ" אמרתי. "אני בדרך כלל לא כזה נחמד חבל שתפספסי את ההצעה הזו" אמר לי בביטחון מופרז.
משהו בי משהו שאין לי יכולת להסביר אותו מין דחף כזה להיות אתו כל הזמן לא לאבד אותו יצר כזה שאין לי שליטה עליו התעורר בי רציתי כול כך לנסוע אתו אבל בשביל הכבוד העצמי שלי לסרב לו. " לא" אמרתי, דן נעץ בי מבט שלא הצלחתי לפענח אותו, הסתובבתי לכיון המדרגות ולפתע גל הניח את ידו על צווארי " בואי אני יקח אותך הביתה" אמר גל מתגלגל מצחוק, נדף ממנו ריח מסריח של אלכוהול ניסיתי להוריד את היד שלו ממני בעדינות אך הוא רק חיזק את האחיזה שלו כמעט נחנקתי , דן התקרב והעיף את גל על המשקוף הוא תפס לי את היד וגרר אותי החוצה והכניס אותי בכוח ללנד רובר החדשה שלו דגם 2015 לבנה מבריקה אפשר היה לראות שכמות הנסיעות שנסעה אפשר לספור על שתי ידיים. " את לא תסעי עם שיכור" אמר דן שהכניס אותי לרכב וחגר אותי בכוח בניגוד לרצוני . " נכון בגלל זה אני לא נוסעת אתך , יש לי מונית שמחכה לי בחוץ" אמרתי נאבקת להשתחרר מהרכב, " היא כבר נסעה , שלחתי אותה עם שירן" אמר , יופי אין לי ברירה לנסוע אתו לא היה לי כוח לחכות שעה נוספת למונית ולהתווכח עם היצור הזה שאין לי הסבר לגביו.
YOU ARE READING
האהבה הראשונה שלי
Romanceליאן היא בת להורים גרושים, ילדה טובה מצטיינת בלימודים חברותית ויפה יש לה המון חברות והיא בין הבנות המקובלות בכיתה , היא פוחדת להתאהב לאחר שעברה בביתה את הגירושים של הוריה. ליאן מתגוררת עם אמה איך לאחר ריב קשה עמה עברה לגור עם אביה ברעננה ולהתחיל את...