פרק 14- להתעלם מהכל

905 49 12
                                    

גל נכנס לרכב והסתכל עלי ללא מילים.
״אני יודעת שאני נראת כרגע כמו האדם הכי פתטי על הפלנטה הזאת.״שברתי את השתיקה המביכה שהיתה בנינו כרגע.
״מה חשבת לעצמך? שהוא יהיה רק שלך מסור נאמן ודואג?״ אמר
״ באיזה שהוא מקום כן...״ עניתי במבוכה ונגבתי את הדמעות.
גל התקרב למולי וניגב לי את הפנים :״ לא אמרו לך בעבר כשאשה בוכה היא מכוערת?״ ניסה להרגיע את המצב בהתלוצצות שדרך אגב לא עזרה לי בכלום.
״ אני הזהרתי אותך ממנו , אני צפיתי שזה יגיע״ אמר בנימה של ׳ אמרתי לך אבל אני לא יאמר לך את זה כדי לא לפגוע בך עוד׳ ממש עוזר לי באמת!
״ אוקיי הבנתי אתה לא צריך להטיח לי את זה בפרצוף אני יודעת״
״ זה לא מה שהתכוונתי...״ הרגיע ותפס בידו את שיערו כאחד שלא יודע מה לעשות.
״ פשוט קח אותי הביתה!״ קראתי לעברו, גל התניע את הרכב, הנסיעה היתה שקטה ובפתאומיות גל עצר את הרכב.
״ מה יש לך?״ שאלתי מופתעת.
״רדי״ הוא לחש לעברי.
״ מה?״ שאלתי לא מבינה.
גל יצא מהרכב ופתח את הדלת שלי :״ אני יגיד את זה יפה פעם אחרונה לפני שאני מאבד את זה פשוט קומי , הבית שלך חמש דקות מפה״.
למה הוא ככה פתאום? אני לא מבינה
״ אתה מוכן להסביר לי מה נכנס בך פתאום?״ שאלתי מבוהלת מההתנהגות הפתאומית שלו.
הוא לא ענה לי ורק הסתכל עלי מחכה בקוצר רוח.
״ אם ככה אתה רוצה אני לא קמה״ אמרתי חד משמעית סגרתי את הדלת ונעלתי אותה , גל דפק על החלון ״ תפתחי עכשיו!״ ציווה עלי.
לקחתי את הפלאפון של דן כי הפלאפון שלי נשאר אצלו במזוודה יחד עם כל החיים המסריחים שלי היתי חייבת פלאפון וסימסתי לגל הודעה.
היי גל , אתה מוכן לדבר איתי, מה עובר עליך?
שלחתי לו את ההודעה וסימנתי לו שיסתכל על ההודעה , הוא הסתכל עלי ונכנס לרכב הוא התעלם ממני לחלוטין.
ניסית לפנות אליו לדבר אל ליבו ולהבין מה גרם לו להתנהגות הזו אך ללא הועיל ״ אז אם ככה אתה רוצה...״ אמרתי ויצאתי מהרכב ,גל חלף על פני במהירות של מאה קמ״ש בערך הלכתי בתסכול ומחכה שהשבוע הזה יחלוף מעלי, עליתי לבניין ושיט אין לי מפתח! החיים שלי בזבל רשמית! התעסקתי במנועל חצי שעה בערך ולמזלי היתה לי סיכה ניסיתי ללא הצלחה לפרוץ את הדלת הוצאתי את הנייד של דן שעורר בי חלחלה וחיגתי לפורץ מנעולים.
חיכיתי בתסכול על מדרגות הביניין מתעסקת בפלאפון שלו חיטטתי לו בהודעות ראיתי את השיחות החרמניות שלו ושל נועה הרגשתי כאילו יד תפסה לי את הלב וסיבבה אותן במקום, כן זאת ההרגשה המתאימה שהרגשתי כרגע. המשכתי להסתכל לו בהודעות שיחות עם עשרות בנות אפילו עם שירן , היצור הזה התחיל עם כולן! הרגשתי כמו ׳ עוד אחת׳ וזה היה נכון...
4:00 לפנות בוקר הסתכלתי בתסכול על השעון מתפללת שהזמן יעבור מהר שמעתי פסיעות חרישות במדרגות התרוממתי מהרצפה ״ ליאן?״ האיש הזר שאל אותי.
״ כן זאת אני , דירה מספר 4 נעולה אתה התקווה האחרונה שלי״ אמרתי בחיוך.
״ שתי שנויות את בפנים״ אמר המנועלן.
הוא הוציא מכשיר כזה שמוציא את הצילינדר מהמקום ובתוך דקות אחדות הדלת נפתחה לרווחה.
״ וואי תודה רבה״ אמרתי
״700 שקל״ אמר המנועלן.
הסתכלתי עליו בשוק.
״ זה המחיר של השירות , בחג , בלילה... ״ אמר בחוסר סבלנות.
״ שניה אדוני ״ אמרתי , מה זה המחיר המופקע הזה לעזאזל? לקחתי מהחיסכון לרישיון שלי והבאתי לו.
יופי עכשיו יעבור יובל עד שאני אצליח להשיג את הסכום הזה בחזרה .
השתרעתי על הספה מתבוננת בתיקרה, מנסה להבין איך פגעתי בגל אך ללא הועיל.
נרדמתי על הספה לא היה אכפת לי שהאיפור נמרח לי על הפנים שהדלת פרוצה באמת שכל מה שרציתי שאבא שלי יגיע להרגיש מוגנת הרגשתי חסרת כול .
נרדמתי כולכך הרבה זמן שלא שמתי לב שאבא שלי חזר , הבית היה מאורגן וריח ארוחת הערב סחרר אותי קמתי מהספה ראיתי שחור בעיניים הראש שלי כולכך כאב היה לי מגרנה נוראה התישבתי דקה על הספה קמתי בזהירות למקלחת פשטתי את בגדי נכנסתי לאמבט ושרפתי את גבי במים החמים חושבת שזה מה שיחטא את הרגשתי.
״ ליאן בואי לסלון״ אמר אבי בנימה שעוררה בי חשש.
יצאתי מהמקלחת האדים אפפו אותי והתישבתי בספה מתעסקת בשלט למצוא ערוץ מעניין.
״ ליאן?״ שאל אותי אבי חושש לשאול אותי ראיתי שהוא מנסה לפתוח שיחה וכמה שזה קשה לו.
״ הכל בסדר״ אמרתי מחויכת אבל בתוך ליבי רציתי למות מה שעברתי אתמול היה שיא השיאים בימי חיי בחיים לא הרגשתי כך.
אבי הסתכל עלי במבט מתוסכל אוכל את הסעודה הקטנה שבצלחתו.
״ אני הולכת לחדר״ פניתי את צלחתי וסגרתי עלי את הדלת.
הפלאפון של דן היה על המיטה שלי 57 שיחות שלא נענו מנועה. אם היא נואשת כולכך שתבוא אליו כמו שהיא עשתה בערב חג.
השבועיים הבאים לא הלכתי לבית ספר נועה חפרה בשיחות והודעות למספר של דן כמובן שלא עניתי.
עד שהיא שלחה הודעה שלא יכולתי להתעלם ממנה: תפסיק להתעלם מהשיחות שלי אני לא רואה אותך בהית ספר בבית אי אפשר להשיג אותך אני צריכה לספר לך משהו דחוף ואני רצינית אני חושבת שאני... בהריון
נשמתי נשימה עמוקה , דמעות כיסו את עיני ,מפנימה שאני צריכה לשחרר את דן לחלוטין , כל הסימנים האלה מראים דבר אחד שהוא לא בשבילי.
---------------------------------------------- אני כולכך מצטערת שהתעכבתי השבועיים בהעלת הפרקים אני עמוסה במבחנים , אתם מדהימים 💜💜💜

האהבה הראשונה שליWhere stories live. Discover now