פרק 20-מכות

912 47 2
                                    

מוקדש לליאל הנסיכה ❤️❤️❤️

------------------------------
נפרדתי מגל בחיבוק ״ הכל יהיה בסדר אתה תעבור את זה״ אמרתי ומחיתי את הדמעות גל חיכה עד שאני אכנס לבניין ורק לאחר שהקשתי את קוד הגישה הוא נסע.
אין מצב שאבא שלי ישמע אותי עכשיו הוא בטוח ישן דפקתי חלש בזהירות לא להקפיץ את הבינין ודן פתח את הדלת היתי ממש מופתעת.
״מה לעזאזל אתה עושה פה?״ שאלתי בהפתעה גמורה.
״למה את לא עונה , חשבתי שקרה לך משהו יחולה בראש!״ אמר וחיבק אותי לחיבוק.
״ איפה אבא שלי? מה עם נועה? מה אתה עושה פה״ שאלתי בחיקו.
״ שקט עכשיו״ אמר ברגוע ,אפשר לראות בעיניים שלו שלווה.
נפרדתי מהחיבוק והתישבתי בספה מסמנת לו לשבת לידי.
הסתכלתי עליו במבט שואל.
״מה?״ שאל מבולבל.
״ אתה יודע מה , אל תשאיר אותי במתח! שפוך״ אמרתי קשובה.
״ אי אפשר להסתיר ממך כלום אה? נועה החליטה... אנחנו החלטנו להשאיר את הילד״ אמר עם מבט שלא הצלחתי לפענח.
״יש!״ צרחתי בניצחון.
אבא שלי התעורר ובא לסלון ״ ליאני הכל בסדר?״ שאל בפיהוק.
״ כן סליחה שהערתי אותך אתה יכול לחזור לישון״ אמרתי לו וחיבוק.
״ הילד הזה לא היה מוכן לזוז מפתח הדלת עד שתחזרי״ אמר בחיוך כלפי דן.
״שבועת ויקטוריה חנה!״ אמר דן בחזרה בצחקוק.
אני לא מאמינה שהם שומעים את השיט הזה.
״טוב אני לא יפריע לכם לדבר״ אמר וסימן לדן ׳ תזהר אם תפגע בה זה לא יהיה טוב׳.
״אבא אל תדאג לא יקרה לי כלום, לך לישון״ הרגעתי אותו.
הוא חזר לחדרו ואני המשכתי בתחקור המעמיק שלי. ״מה עם ההורים שלך הם לא השתגעו?״ שאלתי.
״קצת, אבל ההחלטה היתה מקובלת על שני הצדדים״ אמר.
״ מזאת אומרת אימא שלך לא רצתה הפלה?״ שאלתי.
״היא רצתה , אבל זה הכי קרוב שהיא תוכל לקבל״ הסביר, הסתכלתי עליו לא מבינה.
״ נועה תשמור את התינוק עד הלידה ואז... נמסור אותו לאימוץ למשפחה שבאמת תיהיה שלמה לא מפורקת , אחראית ואוהבת מגיע לילד הזה מה שיש לילדים אחרים״.
״ אתה שלם עם זה ?״ שאלתי.
״כן״ אמר חד משמעית בלי לחשוב פעמים, חיבקתי אותו חזק הוא קירב את שפתיו לשפתי לנשיקה אך התחמקתי ממנו.
״ מה יש?״ שאל.
״אתה צריך להיות לצידה של נועה עד הלידה״ אמרתי לו. אני לא מאמינה שהמשפט הזה יצא לי מהפה עכשיו אני בשוק.
הוא הסתכל עליי במבט מבין אך גם בייאוש.
״תאמין לי שאני ממש רוצה לנשק אותך עכשיו ״אמרתי.
***
קמתי בבהלה מהשעון מעורר פאק כבר שבע! דן היה מרוח על הרציפה כנראה שנרדמנו העפתי אותו. הסתכלתי עליו יושן בשלווה בחוסר התנאים והנוחיות הזו , אני בחיים לא הבין את הבן אדם הזה שקעתי במבטי על תווי פניו המפוסלות ועל הזיפים הקטנים שצמחו לו על הסנטר הוא היה נראה ממש גבר.
״ קום!״ הערתי אותו
הוא פתח את עינו ונבהל ״תסדרי את השיער שלך לפני שאת מעירה בן אדם״ אמר וקם על הספה ונרדם בשנית, ממש מצחיק.
״לך לבית שלך ותחליף בגדים יגוש סירחון״ הקטנתי אותו.
״יש שם אנשים שאני לא רוצה לפגוש את הפרצוף שלהם הבוקר, לא תודה !״ החזיר.
קמתי לצחצח שיניים ושמע ישראל איך שאני נראת בבוקר ,התארגנתי מהר וראיתי שדן עדין מרוח בספה.
התקרבתי עליו והחלתי לבעוט בו עד שנפל מהספה.
״ איך אנשים ישנים איתך?את סכנה לאנושות!״ אמר וקם באילוץ.
הושטתי לעברו את המפתחות של הרכב שלו״ לך לבית שלך ותארגן את עצמך שלא יראה שלא ישנת בבית ״ אמרתי זה מה שחסר לי שישאלו אותו שאלות והוא יגלה שישנו ביחד לא שעשינו משהו כן, אבל עדיין זה לא ראוי.
״בוקר טוב גם לך, מרוקו ,כנראה השמועות עליכם נכונים...״ אמר בצחקוק.
מה לעזאזל מצחיק אותו כל דבר.
״איזה שמועות יש על העדה שלנו?״ אבא שלי הגיע מחדר השינה.
״ לא משהו מעליב אבל אתה יודע פתיל קצר, עצבניים ...״ אמר ושפשף את עיניו מהבוקר.
״גם עליך יש שמועות בבית ספר״ אבא שלי קטל אותו בחזרה.
״איזה?״ שאל לא מבין.
״אתה בא היום ללימודים נכון? אתה תגלה לבד״ אבא אמר.
״טוב חבר׳ה אני זז״ אמר והפריח נשיקה באוויר שגרמה לי להסמיק.
אבא נעץ בי מבט ״ מה?״
״כלום״ השבתי והתכוננתי לבית ספר על איזה שמועות אבא שלי דיבר?
הגעתי לשער בית ספר , עליתי לכיתה והיא היתה ריקה מאדם.
ירדתי למגרש וראיתי התקהלות סביב דן שהלך מכות עם אחד הילדים.
״ מה אתה עושה?״ נכנסתי למעגל וניסיתי להפריד בניהם.
״הבן זונה הזה ישלם!״ אמר והכניס אגרוף לילד ששכב מרוסק על המדרכה.
״אתה מוכן לדבר איתי?״ אני לא מבינה אותו כבר נשבעת שאני מתחילה להשתגע!

האהבה הראשונה שליWhere stories live. Discover now