chapter 11

712 75 25
                                    

לאחר שסקיי בילתה את חצי היום שלה עם מייקל הוא הוביל אותה אל המעונות ונפרד ממנה בנשיקה עדינה וקצרה מבעד לדלת החדר של הבנות. הוא הזכיר לסקיי שהוא יחכה לה במשרד של אמא שלו, כי הוא רצה לתת לה ולבנות את ההזדמנות לשהות יחד בזמן שנשאר מהביקור של סקיי בבית היתומים. היא התקשתה לתת לו ללכת למרות שידעה שתראה אותו עוד מעט, ולאחר ששלחה אליו מבט חולמני אחרון היא פתחה את דלת החדר וחייכה לבנות. הן קפצו ממקומן כשעשו את דרכן אליה, וכל אחת מהן חיבקה אותה מצד אחר והיא חיבקה את שתיהן בו זמנית, לא רצתה להרפות.

"כל כך התגעגעתי אליכן" היא מלמלה כשצעדה אל תוך החדר והן צעדו אחריה. "כל כך התגעגעתי לחדר שלי" היא הביטה סביב וסרקה את השינויים המזעריים שנעשו בו, אך עבורה היו מהותיים. אילו רק היה לה זמן להביט סביב ולהתייחס לכל פרט קטן, כדי שגם היא תוכל להתעניין בחייהן ולא רק הן בחייה, אבל כוונותיהן היו שונות משלה.

"החדר הפשוט הזה?" איב גיחכה, "החדר הנוכחי שלך גדול פי שניים" עיניה נפקחו לפני שנשכה את שפתה התחתונה כשדמיינה את חדרה של סקיי. הבנות מעולם לא טעמו את טעם העושר, וכל דבר קטן עבור אנשים אחרים היווה עולם ומלואו עבורן. הן נתנו חשיבות לפרטים הקטנים שאנשים אחרים לא התייחסו אליהן. וזה היה יכול להיות גם עתידה של סקיי, לתהות על עושר, אילולא הייתה פוגשת את הארי.

"הוא ריק בלעדיכן" נאנחה סקיי כשהביטה בשתי הבנות. אם רק הייתה יכולה לחלוק איתן את מה שהיא למדה לקבל בזמן האחרון, אבל זה לא היה העושר שלה לחלוק עם אנשים, והיא עדיין מתרגלת לעובדה שהארי חולק אותו עימה. היא ידעה שעליה לדאוג לכל אחת ואחת מהן כשתעזוב את בית היתומים, והרי שרייבן קרובה מתמיד כי מועד העזיבה שלה חל בעוד פחות מחודש. אבל היא יותר דאגה לאיב, שלא גיבשה אף תכנית גיבוי בניגוד לרייבן שתכננה להשתכן בדירה של הזוג קייפלר. 

"אבל הוא מלא בהארי" צחקה רייבן כשהשלימה את המשפט של סקיי, לאחר שהרגישה שהיה קטוע.

"סיפרתי לכן שאני ומייקל יוצאים" היא הדגישה את הפרט הזה לאחר הרמיזה המשתמעת על הארי.

"ואיך זה מסתדר?" איב שאלה בציפייה.

"החודש הכי טוב בחיים שלי" אמרה סקיי לאחר שנשמה לרווחה.

"מה עוד קרה בחודש הזה?" איב שאלה בהתעניינות.

"פגשתי את המשפחה של הארי" נושא השיחה חזר אליו אבל זה לא היה טון חיובי. היא נאנחה כשהרימה את מבטה אל הבנות, "זה לא יכול היה להיות נורא יותר משהיה" הוסיפה.

"מה קרה?" רייבן שאלה מיד בדאגה.

"אני והארי סיפרנו להם על ההיריון" אמרה כשהחלה לפתוח את הנושא לכל חלקיו, כשהשתדלה לגעת בכל נקודה ונקודה ולא להשמיט אף פרט, אף מבט, אף מילה. היא סיפרה על כל המפגש מתחילתו ועד סופו, וכמובן על מה שקרה במהלכו. רק כשהגיעה לפרטים האישיים על משפחתו של הארי, על הגירושים של ההורים, ועל העזיבה שחוותה אחותו, היא שמרה זאת לעצמה. ולמרות שהסיפור לא סופר במלואו, הבנות נקלעו להלם כבד.

ShotsWhere stories live. Discover now